שפתי דעת שנא

מפתח שפתי משרים וארז"ל מה נגיד יש בידו להמית או להחיות אף דברי תורה למיימינים זה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא פי' כי מלת נגיד כולל או השכר הרמוז הויגי דברים המושכין לבו של אדם כאגדה או נגיד דברי' קשין כגידין הרמוז בויגד איכא דאמרי פרק ר' עקיבא כך יש בידם להחיות או להמית ממש ומ"מ מפתח שפתי מישרים פשרה של התשובה ונקט מפתח שפתי לפי שבמחשבתו של הקב"ה עלתה לברא את העולם במדת הדין דהיינו או להחיות או להמית ומ"ה מפתח שפתיו דהיינו כשפתח בבריאה כמ"ש בדבר ה' שמי' נעשו אז פתח במשרים של פשרה ביום עשות ה' אלהים דהיינו משפט וצדקה כאחד הה"ד אתה כוננת משרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית לכך אמר שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי משרים כי אמת יהגה חיכי ותועבות שפתי רשע כי מה שנגידים אדבר היינו כל זמן שהיה הדבור עדיין תוך השפתים ולא יצא לחוץ והיה עדיין דבוק בחכי זה"ש כי אמת יהגה חכי האמת הברור שכן בראשית ברא אלקים ס"ת אמת כי אלהים היינו דיין דן דין אמת והיינו להמית הרשע שלא לקבלו בתשובה אבל תועבת שפתי רשע הוא הנשאר ברשעו אבל החפץ בתשובה אני נכנס עמו בפשרה לקבל תשובתו ולדעת רז"ל שלמשמאלים בה היינו הלומד שלא לשמה יהיה פשר של מישרים ע"ד לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמ' ותועבת שפתי רשע היינו שלא לשמה כי אם לקנטר כפירוש התוספות כי לא לשמה זה גרוע מסתם שלא לשמה, אך לפי שלא כולי עלמא דיני גמירי איזו דרך ישרה שיבור לו האדם על כן אמר שופטים ושוטרים תתן לך כמו שמביא המשל למסלה שלא היו בה מילין מצויינין ובסיבה זו רבים הלכו טועין כו' והביא פסוק הציבי לך ציונים וגו' ומסיים שובי בתולת ישראל ש"מ שעיקר ציון הלז שהזכיר הוא לבעלי תשובה ללמדם דרכי התשובה., ונקט בתולת ישראל כי כבר אמרנו שחודש אלול שמזלו בתולה מסוגל לזה כי כמו שבזמן שעשו ישראל העגל היו ככלה שזינתה תוך חופתה שנ' עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו וארבעים יום האחרונים היו ברצון ע"י התשובה שעשו באותן הימים על כן חזרו להיות כבתולה גן נעול מעין חתום והורה בזה שע"י התשובה יהיו כאילו לא חטאו כלל לכך הישוו ימים אחרונים לראשונים מה ראשונים ברצון שהרי עדיין לא חטאו אף מ' ימים אחרונים שבהם היו עסוקין בצום ותענית היו ג"כ ברצון: מאמר (שיח) אם רחוק מן שמים לארץ או מן מזרח למערב

ובמסכת תמיד מסיק שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב מן השמים לארץ רחוק או ממזרח למערב א"ל ממזרח למערב תדע שהרי חמה במזרח הכל מסתכלין בה וכן במערב באמצע הרקיע אין הכל מסתכלין בה וחכמים אומרים זה וזה שווים שנאמר כי כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו ואי חד נפיש לכתוב תרוייהו בהדי דנפיש, והנה כפי הנראה שלא לחנם הוקבע בגמרא ענין זה כי אם כדי ללמוד מפלוגתא זו אגב אורחיה שזה המחלוקת שבין זקני הנגב וחכמים תלוי במחלוקת אם מעלת הבעל תשובה גדול כמו מעלת הצדיק או גדל ממנו, כי לדעת זקני הנגב שממזרח למערב רחוק מן שיעור שמן השמים לארץ א"כ גדולה מעלת הבעלי תשובה שהרי יראיו דהיינו צדיק גמור נאמר בו כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו אבל בבעל תשובה שהיה חוטא כבר אמר כרחוק ממזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו ואחר שמוכרח לומר שממזרח למערב רחוק יותר שהרי חמה במזרח ומערב הכל מסתכלין בה כו' א"כ מוכרח הענין לומר שמעלת הבעלי תשובה גדול, וחכמים אומרים שוין הם ומאחר שאידי ואידי חד שעורא הוא א"כ גם מעלת הבעל תשובה גדולה כמו מעלת הצדיק על