שפתי דעת שנ

כבתולה דאוגדת פתחה לבעלה כמו שכתוב גן נעול אחותי כלה וגו' ודורשי רשומות אמרו אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול וסוף תיבות ד' יודי"ן דהיינו מ' יום ימי רצון שבהם או לדודי ודודי לי כדרך שנאמר שובו אלי תחל' ואח"כ ואשובה אליכם ולכך מסיק שבר"ח אלינו אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה לא כאמצעיים שהיו בכעס ולא חפץ ה' בו שיעלו אך הוא מעצמו עלה כדי להתנפל לפני ה' ולבקש מלפניו על עמו כי באותו זמן אמו ואם אין מחיני נא אבל בר"ח שאמר אליו הקב"ה עלה אלי ההרה זה מופת שימי רצון היו הימים ההם כי בם נתרצה לו הקב"ה ליתן לו לוחות אחרונות תחת הראשונה שנשתברו ונתקלקלו ומיום ההוא והלאה הוקבעו ימים אלו לימי תשובה אשר בהם יתקן האדם מה שקלקל במכתב אלהים החרות על לוח לבו כמ"ש כתבם על לוח לבך ואם ע"י שהיה מסגל עונות כל ימות השנה נתקלקל לוח לבו ומכתב אלהים אשר היה עליו מן ר"ח זה והלאה החי יתן אל לבו להיות לו לב טהור ויתחדש בקרבו רוח נכון, והעבירו שופר במחנה משה עלה להר כדי שידעו הכל שעת רצון הוא לה' כי בזמן שהוא בכעס עם ישראל גם מנהיגיהם נזופין כמ"ש לך רד ומה שקבל את משה מנהיג שלהם זה מופת על כל ישראל כי שב אפו מהם וע"י זה ישתדלו בתשובה ולא ישובו לכסלה לטעות אחרי אל זר אשר בקרבו דהיינו היצר הרע והיה שם קול השופר המסבב החרדה והכרזה בפה משה עלה להר לתקן מה שקלקל בשבירת הלוחות כי ממנו יראו וכן יעשו גם המה לתקן בזמנים ההם בצום ותענית מה שקלקלו כדמסיק בתנא דבי אליהו, והקב"ה נתעלה באותו שופר דווקא באותו שופר שיש עמו דברי מוסר שנאמר עלה אלהים בתרוע' דהיינו תרועה שבפה מלשון הריעו לה' כל הארץ ה' בקול שופר ממש ולפי שע''י תרועה שבפה יש דין למטה ואז אין דין למעלה לכך נאמר עלה אלהים מלשון ונעלה הענן שהוא לשון סילוק ר"ל שמסתלק דין של"מ אם יש דין למטה אבל ה' שם של רחמים מתהוה ע"י קול שופר שהוא ע"ש שפרו מעשיכם דהיינו תקון המעשי' שלהבא, גם יתכן לפרש שהשופר יש לו ב' בחינות אחת לסבב החרדה והתשובה בקול גנוחי גנח וילולי לול דהיינו עניני תשובה ועל ידי תרועה זו עלה אלהים נסתלק לו דין שלמעלה כשיש דין למטה ואלהים נצב בעדת אל ר"ל במקום רחמים כי אל מדת רחמים כפרש"י פרשת כי תשא ואימתי נצב בעדת אל בזמן שיש דין למטה דהיינו בקרב אלהים ישפוט, ומ"מ אין שם של רחמים במלואו כי אם ע"י תיקון המעשים שלהבא זה"ש ה' בקו שופר היינו שיפור המעשים שלהבא, ובזה יתבאר המדרש המתחיל ועוז מלך משפט שראה לפרשו על דרכי התשובה ממה שנאמר אתה כוננת משרים וע"ד המדרש שאלו לנבואה חוטא במה יתכפר השיבה הנפש החוטאת היא תמות לתורה השיבה יביא קרבן ויתכפר והקב"ה השיב יעשה תשובה ויתכפר ועל זה נאמר אדם ובהמה תושיע ה' שלא ימות האדם ולא הבהמה לכך אמר ועוז מלך משפט אהב כפי עוזו הוא אוהב לילך בדרכי משפט וכפי שורת הדין אין לפטור בלא מיתה אמנם אתה כוננת משרים והיינו פשרה כי דרך פשרה אמר ה' יעשה תשובה ויתכפר כי התשובה יש בה משפט וצדקה כאחד זה''ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ר"ל לעשות בגופו משפט כתוב אבל בצרוף הצדקה אל המשפט כי דברי הצומות הם משפט הבא בצדקה, וסמוך דרש זה לפרשה זו שנזכר בה משפט וצדקה שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך וסמיך ליה צדק צדק תרדוף על כן הביא על זה פסוק ועוז מלך משפט אהב אתה כוננת משרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית, וכך באור הפרשה אע"פ שאמרתי לך שופטים ושוטרים תתן לך לגופך ס"ד לומר משפט חרוץ והנפש החוטאת תמות אלא משפט מעורב בצדקה שנאמר צדק צדק תרדוף למען תחיה וגו' ולא שתמות ע"י משפט חרוץ של הנבואה מיתה ממש אלא שתמית היצר הרע בצום ותענית ואתה תשאר בחיים כמו שנאמר כי אם בשובו מרשעו וחיה וכן החפץ אחפוץ במות המת רוצה לומר המת דמעיקרו אלא בשובו וחיה, וזה"ש שמעו כי נגידים אדבר