שפתי דעת שמט

שהרי יש דין בתחתונים, ולהשרות שכינתו בתוכם שהרי יש בהם בעלי צדקה וא"כ איזו צדקה אעשה להם לפנים משורת הדין מצד שאני יושב על כסא צדקה, על כן אמר מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה אעפ"י שלא יהיה בכם כל הזכיות השייכים לגאולה מ"מ שתים אילו יקרבוה ותהיה גאולה שלימה ולא יחסר בה כל טוב השייך לגאולה מצד שאתם חסירים עדיין שאר זכיות שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה וגו' ונמצא אתה אומר שהכל תלוי בדין שלמטה , ותדע שדין שלמטה יש לו ב' בחינות פשוטו ומדרשו, פשוטו כדאמרן שבזמן שב"ד של מטה עושה דין בחוטאים אין דין למעלה, מדרשו הוא בדברים שבין אדם למקום שאם אדם עושה דינא לנפשיה לענות את הנפש החוטאת בתענית ושאר מיני סיגופים השייכים לבעלי תשובה אין דין למעלה, וכמו שבסתם דינין דרשו פסוק ויגבה ה' צבאות במשפט כדאמרן, כך דרשו פסוק עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר שהקב"ה נתעלה באותו שופר שתוקעים בחודש אלול להזהיר את ישראל על התשובה, מאמר (שטו) משל למסילה שלא היו בה מילין כו' וזהו המדרש שמסיק בילקוט פר' זו וז"ל שופטים ושוטרים תתן לך זה"ש ועוז מלך משפט אהב משל למסילה שלא היו בה מילין והיו בני אדם הולכים וטועים בה אמר המלך לשלטון שלו קבע בה מילין כדי שיהיו בני אדם רואין את המילין כך אמר הקב"ה למשה פנה את הדרך לפני ישראל ועשה להם שופטים שיהיה מורים להם ולא יהיו טועין מן התורה לקיים מה שנאמר ועוז מלך משפט אהב וכן הוא אומר הציבי לך ציונים עכ"ל, ופסוק הציבי לך ציונים מדבר בתשובה שכן נאמר שיתי לבך למסילה דרך הלכת שובי בתולת ישראל וגומר ופסוק זה קשה להולמו על סתם דינין כי אם על דרכי התשובה ולפי זה יתכן לפרש שדרש פסוק שופטים ושוטרים תתן לך היינו לעצמך שתעשה משפט בעצמך וממך יראו וכן יעשו גם אחרים

מאמר (שטז) תניא בר"ח אכול כו'

כדמסיק בפרק ר"א תניא בר"ח אלול אמר הקב"ה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל הלוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר כדי שלא וטעו עוד אחר ע"ז והקב"ה נתעלה באותו שופר שנ' עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר עד כאן

מאמר (שיז) ג' דברים מסר משה נפשו עליהם ותדע כי רז"ל אמרו ג' דברים מסר משה נפשו עליהם ונקראו על שמו ואלו הן על התורה ועל ישראל ועל הדינין כו' ומסיק שהדינין נקראו על שמו שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך, וידוע שמשה עמד בהר ג' פעמים מ' יום כפרש"י פרשת עקב, והנה בארבעים יום ראשונים שעמד שם בלא אכילה ושתיה מסר נפשו על התורה, בארבעים יום אמצעיים שהיו בכעס מסר נפשו על ישראל בהתפללו עליהם ואמר מחיני נא וגו' ארבעים יום אחרונים מסר נפשו על הדינין על כן מיד למחרת יום כפורים ברדתו מן ההר ישב משה לשפוט את העם לפי שכל דרכי הדינין נמסרו לו במ' יום אחרונים הן דינין שלמטה הן דיני התשובה שאדם עושה בנפשו כדמסיק בילקוט פרשת כי תשא שכל מ' יום היו ישראל עסוקים בצים ותענית כו' וגם משה לא אכל ושתה כל מ' יום וכולם היו ברצון כראשונים על כן הוקבעו לדורות מ' ימים שמן ר"ח אלול עד יום כפור לימי רצון שבהם הצומות כמו שנתקבלו לאבותינו עד יום כפור שנמחל להם העון מכל וכל, ובזה מסוגל חידש אלול שמזלו בתולה כד"א הציבי לך ציונים שובי בתולת ישראל