שפתי דעת שמח

צדקה, ומה שנקט חסד בתחתונים כי גמילות חסד בין בגופו בין בממונו ודיין זה היושב על הדין וסובל טרחם ומשא' וריבם בלא הנאה דומה לגמילות חסד שאדם עושה בגופו אך שיהיה חסד של אמת כשאינו מצפה לתשלום שכר יותר מן קרנא כי יש לומר להם אל תרימו למרום קרנכם והמדרש השני הסמוך לפרשה זו דרש של פסוק עשות משפט וצדקה נבחר לה' מזבח נראה לפרש בשני דרכים, הדרך א' הוא שגם הוא דורש סמוכים מה שסמך שופטים ושוטרים לפסוק איש כמתנת ידו והיינו משפט וצדקה נבחרו לה' מזבח מכל הזבחים שנזכרו במועדות דרך ב' שבא לתרץ מה שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך ואח"כ כתיב צדק צדק תרדוף וזה ודאי מדבר בצדקה ולכך הוא כפול כמו נתן תתן פתוח תפתח שיתן ויחזור ויתן ולא ידחה העני בלך וכנו נתתי לך או בלך ושוב ומחר אתן אלא תרדוף תתן לו מהרה הפך מן המשפט שצרין להיות במתון כמ"ש שמרו משפט או לשון המתנה או יעמיד על שמריו כי יתחמץ לבבו, ועשו צדקה לאלתר, ואח"כ לא תזבח לה' אלהיך וגו' וקשה מה ענין שלשתן זה לזה משפט וצדקה וקרבנות ואין לומר שמא לא תזבח מילתא באפי נפשיה ואינו נקשר עם פרשת הדינין כלל, על זה מביא המדרש השלישי האומר ששה מעלות היו בכסא שלמה ומסיק ששית לא תזבח כו' ק' מה ענין לא תזבח לכסא דין, אלא ודאי כדי ללמוד מכאן שעשיית משפט וצדקה נבחר לה' מזבח וראיה לזה ממה שהקדים משפט וצדקה לזבח ש"מ שיש למשפט וצדקה קדימה במעלה על הזבח ולפיכך הקדימם הפסוק כי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ומשפט וצדקה הם יותר תדירים מן הקרבנות כדמסיק שהקרבנות אינן כי אם בפני הבית כו' אבל הצדקה והדינים הן בפני בית ושלא בפני הבית, ומכפרין בין לשוגג בין למזיד, ונוהגין בין בעליונים בין בתחתונים בין בעה"ז ובין בעה"ב על כן הקדימם בכסא שלמה להורות לו מעלת המשפט שהוא נבחר לה', ומה שהקדים משפט לצדקה שגם בבריאות העולם עלתה תחילה במחשבתו של הש"י לברא את העולם במידת הדין וראה שאינו מתקיים חזר ושתפה למידת הרחמים והיינו צדקה, ומה שהמשפט נבחר לה' מזבח לפי שמן הזבח אין לו שום תועלת כי אם ריח ניחוח נחת רוח לפניו ית' שאמר דבר ונעשה רצונו אבל מן המשפטים שלמטה יש לו ביותר נחת רוח שאינו צריך לעשות דין למעלה כדמסיק ברבתי אמר הקב"ה לישראל בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה שנ' ויגבה ה' צבאות במשפט וע"י שאתם מגביהין אותי בדין אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם שנ' והאל הקדוש נקדש בצדקה ואם שמרתם את שניהם הצדקה והדין מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה מנין שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות, ביאור המאמר הוא כמ"ד שמסיק בפרק חלק עד די כרסוון רמיו שני כסאות אחד לדין ואחר לצדקה וידוע שיותר יש רצון השי"ת לישב על כסא צדקה להטיב עם כל ברואיו ממה שישב על כסא דין כי ההכרח מביאו לידי זה בזמן שאין דין למטה., אבל בזמן שיש דין למטה אינו צריך לישב על כסא דין כי אם על כסא צדקה להטיב עם ברואיו על כן אמר אם אתם משמרים את הדין אני מתגבה ר"ל עומד מן כסא דין ויושב על כסא צדקה ורחמים וזה"ש ועל ידי שאתם מגביהין אותי בדין ר"ל בדין שאתם עושין אתם מגביה אותי מן כסא דין ואז בהכרח אני יושב על כסא רחמים וזה"ש אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם כי דבר זה נחשב לו ית' לצדקה כי אין שורת הדין נותן שישרה שכינתו בתחתונים זה"ש והאל הקדוש נקדש בצדקה ר"ל מה שקדושתו ית' בתחתונים אחר שהוא כבר האל הקדוש בעליונים שאומרים קדוש קדוש קדוש ואחר קדושה זו הוא נקדש עוד בתחתונים זהו בצדקה של הקב"ה נעשה לישראל קדושה זו, ואם שמרתם את שניהם המשפט והצדקה וא"כ שורת הדין מחייבים שניהם, א' לעמוד מן כסא דין