שפתי דעת שמז

הלא בפסוק האמת קודם למשפט, אלא לכך הקדימו התנא לומר לך שהדין עיקר ומוקדם והאמת והשלום נמשכים מן הדין בזמן שהדיין דן דין אמת לאמתו עושה שלום בין ב' בעלי הדינין, וראייתו של התנא מן הפסוק שאמר שפטו בשעריכם על שלשתן ש"מ שכולם תלוין בדין כי אם אין דין אז אין אמת ואין שלום ומה שהקדים הפסוק אמת לדינין לפי שנ' ראש דברך אמת שנ' בראשית ברא אלהים סופי תיבות אמת ורמזו בשלשה תיבות אלו לפי שאין אלהים בכל מקום אלא דיין וגם כאן ארז"ל שרצה הקב"ה לברא את העולם במידת הדין שנ' בראשית ברא אלהים כו' ע"כ רמז גם האמת במקום הדין להורות ששניהם תלוין זה בזה, וסמיך כל דרש זה לפסוק שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך מהו בכל שעריך אלא רמז לכל הדברים התלוין בשערים והיינו האמת והשלום כמו שנ' שפטו בשעריכם על שלשתן וכתיב פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמוני' היינו אמת ואמונה וצדיק כד"א והיה מעשה הצדקה שלום וכמ"ש פתחו לי שערי צדק, וזה"ש תן דעתך שאם הטתה את הדין שאתה מזדעזע את כל העולם כי כל העולם תלוי ברגל זה לבד לפיכך כולם מזדעזעין על ידו שהוא אחד מרגליו משלש רגליו לא אמר אלא אחד מרגליו הורה שהוא אחד ואין שני לו אלא אחד המיוחד שברגליו וכולל את כולם ורבנין אמרין שלכך אמר בכל שעריך להורות שדין של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה כדמסיק שם ברבתי א"ר אליעזר במקום שיש דין אין דין ובמקום שאין דין יש דין שאם נעשה הדין למטה אין נעשה הדין למעלה ואם אין נעשה הדין למטה נעשה דין למעלה ונראה שלכך נאמר עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים רצה לומר בשערי משפט. כי בעלי דינין בעמידה. ולמה דווקא בשערי ירושלים לפי שירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ירושלים של מטה מול ירושלים של מעלה וכתיב וזה שער השמים ועל שם זה שערי משפט של מטה מכוונין כנגד שער השמים שלמעלה, ונתן טעם לדבר כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד שני כסאות הללו למה אלא אחד לדוד למטה ואחד להקב"ה כסא כבודו ית' והם מכוונין כסא מול כסא כסאות שלמעעלה אחד לדין ואחד לצדקה וכסאות שלמטה לסנהדרין ע' איש לכך נקט לשון רבים וכמ"ד פרק חלק עד די כרסוון רמיו שני כסאות הללו למה אחד להקב"ה ואחד לדוד, והיינו כסא של מטה לדוד ולזרעו עד עולם, וכסא מול כסא היינו שבזמן שיש דין למטה אין דין למעלה וכן להפך על כן אמרו רבנין קשה כחו של דין שהוא אחד מרגלי כסא כבוד כי דין של מטה שקול כדין של מעלה ובזה תדע כמה גדול כחו שהיושב על כסא דין למטה כביכול דומה לבוראו יושב על כסא דין לכך ארז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמתו כאילו נעשה שותף להקב"ה כו' מהו השותפות אלא כדאמרן, ודקדקו רבנין דרש זה מן בכל שעריך האמור כאן לומר ששערי דינין של מטה מכוונין כנגד שערי השמים המכוון כנגד ירושלים של מטה כי את זה לעמת זה עשה האלהים להורות שדין שלמטה ושלמעלה תלוין זה בזה וזה טעם מספיק לכל בתי דינין שהיתה ישיבתם דוקא בשערי העיר ולמה אלא כדי להיות לדיינים לזכרון נגד עיניהם זה שער השמים המכוונין כנגד כסא של מעלה וכסא שלמט' ובזה יבחין הדיין כי המשפט לאלהים הוא וזה"ש צדק ומשפט מכון כסאך והיינו כשאין דין למטה אז המשפט במכון כסאך למעלה, אמנם חסד ואמת שלמטה יקדמו פניך שאם יש משפט אמת לאמתו למטה יקדמו פניך לעשות משפט אז אין המשפט למעלה, ומה שנקט לשון משפט בשלמעלה. ולשון אמת בשלמטה, לפי שבמשפט שלמעלה אין צריך להזכיר האמת כי פשיטא שמשפט של מעלה הוא באמת, אבל במשפט של מטה הוצרך לומר ואמת שאף אם יהיה משפט למטה ואינו משפט אמת לא תיקן כלום ואדרבה קלקל לכך הוצרך לפרש אמת מה שאין שייך לומר כך כלפי מעלה חלילה, ומה שנקט צדק כלפי מעלה לפי שבמקום משפט אין צדקה והקב''ה במשפט יעשה