שפתי דעת שמה

טבלים כאלו אוכל נבילות וטריפות על כן אמר בזכות לא תבשל גדי יהיה שלם בממונו אך בתנאי זה שלא יהיה גוזל מתנות הלוי והעני כאמור, ובדרך הפשט יתכן לפרש לפי שמצוה זו חידוש הוא שחדשה רחמנא והרי היא מכלל החקים שאין להם טעם כלל על כן השטן והיצר הרע מונין עליה המקיים מצוה זו דוח' את השטן והיצר הרע ושוב אינו יכול להזיקו לא בגופו ולא בממונו ולא בתורתו. ואחר הצעה זו נבא לביאור המאמר ברכה וקללה למה נאמר לפי שנאמר החיים והמות נתתי לפניך רוצה לומר החיים ומות שהזכיר הם חיי העה"ב הנצחיים ומות בגהנם לכך נאמר בהם החיים והמות בה"א הידיעה רוצה לומר הידועים וכן הברכה בה"א כמו שכתוב כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד עולם, אבל ברכה וקללה בלא ה' הידיעה מדבר בסתם ברכה וקללה שבעה"ז, זהו שמתחיל ברכה וקללה למה נאמר כאן כי הל"ל ראה אנכי נותן לפניכם היום את הברכה וגו' אלא אילו כן הייתי אומר הברכה והקללה הידועים שלעה"ב נתתי לפניכם כי המה תלוין במעשה המצות מעשיך יקרבוך מעשיך ירחקוך, אבל טובות ורעות הנמצאות בעה"ז סד"א מאחר שרואין לפעמים רשע וטוב לו וצדיק ורע לו אם כן אינן תלוין במעשה המצות כי מסרם ה' למערכה והכל תלוי במזל ומקרה א' לכל לצדיק ולרשע, קמ"ל ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה כי גם סתם ברכה וקללה של העה"ז תלוין במעשה המצות ואח"כ אמר את הברכה בה"א הידיעה לרמוז גם על שכר עה"ב כמבואר בכלי יקר, ודקדק כל זה מן פסוק החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה וקשה למה אמר נתתי לפניך על החיים והמות ולא אמר זה גם על הברכה והקללה ואין לומר שקאי אשלפניו ואשלאחריו דא"כ למה אמר שמא תאמר נלך באותו של אחריו ת"ל ובחרת בחיים הנ"ל ובחרת בחיים ובברכה, אלא ודאי כך פירושו שהברכה והקללה אינו רק פירוש על החיים והמית ור"ל החיים והמות שאמרתי לך שנתתי לפניך היינו הברכה והקללה הידועים, ואם סד"א שברכה וקללה של העה"ז אינן בכלל נתתי לפניך ח"ל ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, כי הכל תלוי בבחירתך ואח"כ הביא משל ליושב על פרשת דרכים לתרץ לשון ראה ולפניכם כדרך שבארנו למעלה, ולרבי יהושע שאמר שהניח ידו על מנה היפה למד זה ממה שנאמר את הברכה אשר תשמעו ולא אמר אם תשמע אלא שרצונו שיבחרו בברכה

פרשת שופטים מאמר (שיב) ארשב"ג אל תהי מלגלג בדין כו' שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך לא היה צריך לכתוב כי אם בכל שעריך לשבטיך למה כתב אשר ה' אלהיך נותן לך אלא לפי שמסיק במסכת ערכין על פסיק זה דור דורשיו פרנס לפי הדור וי"א דור לפי פרנס ומסיק בגמרא לענין תוקפא וניחוחא על כן אמר כאן אע"פ שאתה נותן לך שופטים מ"מ גם סייעתא דשמיא יש כאן שהקב"ה נותן לך שופטים לפי שבטיך דהיינו פרנס לפי הדור למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכדכתי' וברבתי בפרשה זו ארשב"ג אל תהי מלגלג בדין, שהוא אחד משלשה רגלי העולם למה ששנו חכמים על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום תן דעתך שאם העתה את הדין שאתה מזעזע העולם שהוא אחד מרגליו, רבנין אמרין קשה הוא כחו של דין שהוא אחד מרגלי כסא כבוד מנין שנ' צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך אמר הקב"ה הואיל וכך ענשו של דין קשה הוו זהירין בו מנין ממה שקרינו בענין שופטים ושוטרים תתן לך עכ"ל מאמר (שיג) מדרש על עשות משפט וצדקה וגו' ואחר כך מסיק שופטים ושוטרים הכתוב עשת משפט וצדקה נבחר לה' מזבח