שפתי דעת שמג

מן תלמוד תורה לפי שבו מבואר יראת חטא בפסוק ואהבת את ה' כדמסיק בספרי ומביאו הילקוט בפסוק זה שכאן יראה במקום אהבה כו' וזכירת יום המיתה מועיל יותר מכולם, ע"כ מסיק מאי פרשת דרכים זה ת"ח ויום המיתה תלמוד חכם הלומד תורה הוא העומד על פרשת דרכים אך צריך לצרף אל התורה לגרש יצר הרע זכירת יום המיתה כאמור, ורב נחמן בר יצחק מוסיף לומר זה ת"ח ויראת חטא שאפילו ק"ש מועיל כנגד היצר הרע, מר זוטרא אמר זה ת"ח דסלקא לי' הלכתא אליבא דשמעתא סובר שתלמוד תורה לבד מועיל לגרשו אם יעסוק בתורה ורבותא אשמועינן כאן שאפילו בת"ח לחוד אזיל אך שילמוד הלכתא אליבא דשמעתא ואז ידע להפריש בין דרך רע לדרך טוב

מאמר (שי) ביאור פרשת ענין יעקב עם המלאך ופרשת דרכים

ראה כל החזיון הלזה מבואר ביעקב שהלך בלילה ונזדמנו לו כל ג' מזיקים אל וניצול מכולם ע"י הסדר הנזכר כי היה לן במחנה ויעבר את כל אשר לו הרי שניצול מן הקוצים וברקנים ופחתים אשר מתירא כל ההולך באישון לילה ואפילה ובחכמתו נזהר ונשמר ולא ניזק כלום, אח"כ באו עליו חיות רעות כחות של סמאל ויאבק איש עמו להעלות אבק עד כסא כבוד לסמא עיניו באלהיות כדאיתא בכלי יקר במקומו ושם נאמר עד עלות השחר כי בעלות השחר הכיר ע"י מהלך גלגל היומי ני יש לעולם מנהיג ונצול ע"י עלות השחר אחר כך וירא כי לא יכול לו ויגע בכף יריכו מקום ההליכ' לבלבלו שלא ידע באיזו דרך הוא מהלך ובא עליו להטותו מן החקות שהעו"ג והשטן מונין עליהם לפי שטעם שלהם נסתר כירך זה שהוא בסתר ולסוף נצול כשהגיע לפרשת דרכים שנתרפא גם מיריכו שנאמר וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה וגו' מה כתיב תמן ויבא יעקב שלם בגופו ובממונו ובתורתו שלא למד מדרכי עשו אשר אמר לו נסעה ונלכה לנגדך בשוה לך ולמה הזכיר בשוה לך לשון נגדך אלא שהליכתו בשוה לו הוא כנגד יעקב כי דבר זה מתנגד לו כי עשו בחר לחלקו העה"ז דהיינו הדרך שתחלתו מישור וסופו קוצים ויעקב בחר נו הדרך שתחלתו קוצים וסופו מישור ועשו פיתה אותו בעצת סמאל שר שלו שילך עמו נגדו בשוה לו לבחור בדרכו ויעקב השיב לו יעבור נא אדוני לפני עבדו שיקבל שכרו תחלה בעה"ז ואני אתנהלה לאטי בסבלות תלאות העולם בזה כדמסיק במדרש, ועל זה נאמר כי יעקב עמד על פרשת דרכים וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה בהסכמת שר שלו הרמוז בשעיר כד"א ולא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים כי שם כחו של סמאל ושעירים ירקדו שם, ויעקב הלך לדרכו סכתה לדור בעה"ז דירה מצומצמת וקטנה כסוכה ולחסות בצל שדי כמבואר כ"ז באריכות במקומו למעלה פרשת וישלח ועל זה נאמר ויבא יעקב שלם בממונו ובגופו ובתורתו ש"מ שע"י פרשת דרכים אלו נצול מכולם, ומטעם זה נגע עשו בכף ירך של יעקב גיד הנשה שבו כי גיד מלשון גדי יען כי כל שמותיו מורים על דכר עז וקשה עזים לשון עזות וגדי לשון גיד קשה כגיד ושעיר מלשון שעירים סופה וסער יען כי עיקר כחו מן סמאל מקום החורבן וקישוי לפיכך משתלח השעיר האחד לעזאזל, פרש"י הר עז וקשה, והחלב הפכו ממש כי מן החלב נזונין כל הבעלי חיים והוא מקום קיום העוה"ז ומטעם זה המשילו גם התורה לחלב כי הוא מזון הנשמה על כן אין לצרף שני הפכים אלו ואסרה התורה בישול גדי בחלב אמו כשם שגדי וחלב שני הפכים ואין לחברם כך אין לחבר עשו איש שעיר כגדי עם יעקב שהוא קיום העולם כחלב הזה וכמו שנאמר וילך עשו לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה ועי"ז ויבא יעקב שלם בגופו ובממונו ובתורתו לכך נאמר ג"פ בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו, להורות שבזכות מצוה זו יהיו ישראל שלימים בגופם ובממונם ובתורתם וזה דוגמת איסור צמר ופשתים יחדיו לרחק הבל מקין כך ריחוק גדי מחלב כריחוק עשו מיעקב שנאמר