שפתי דעת שמא

עצבותם של הרשעים אשר אחר מהרו שנתנו מוהר ומתן לע"ז עו שמקבלים טובות העה"ז כמ"ש על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו אבל אני איני כמותם אלא בל אסיך נסכיהם מדם, ומה שאמר ובל אשא שמותם על שפתי בא לתרץ מה שאמר ירבו עצבותם של אחר מהרו ולא הזכיר הרשעים בפירוש לומר עצבות רשעי וכן אחר מהרו הל"ל אל אחר מהרו. אלא לפי שלא רציתי לישא שמותם על שפתי כמ"ש ושם אלהים אחרים לא תזכירו רצה לומר לא תזכירו אצלה שם אלהות כי אם בשם אחרים לבד כמ"ש אחר מהרו וכן שם רשעים ירקב והסו מלהזכיר שמם בפירוש וכן נאמר בפרשה ואבדתם את שמם וגומר ויכול להיות על הע"ז ועל עובדיה, ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי ר"ל אין לי חפץ בטובות המדומות של העה"ז כי אם בנועם ה' כי שם הצדיקים נהנין מן זיו השכינה זה"ש ה' מנת חלקי ר"ל ה' בעצמו וזיו שכינתו זהו מנת חלקי כוס ישועות אשר אשא בסעודה שלעה"ב אתה תומיך גורלי והנחת ידי על מנה היפה שנאמר ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך כדרך שהזכרנו למעלה פרשת עקב שכל המבקש שכרו בעה"ז נקרא רע לפי שאינו מניח לבניו כלום כו' לכך נאמר כאן ובחרת בחיים הנצחיים של עוה"ב למען תחיה אתה בעה"ב וזרעך בעה"ז, חבלים נפלו לי בנעימים יסורי העה"ז הקצרים מאוד קרא בשם חבלים כמו חבלי לידה הקצרים וחולפין מהרה אותן חבלים וצירים פשיטא שנפלו לי בנעימים שעל ידם אשיג נעימות בימינו נצח לחזות בנועם ה' אנא אף נחלת מחלה ממש שאינו חלף מהרה כמו חבלי לידה מ"מ שפרה עלי על שם סופו, ולא זו סתם מחלה שיכול להיות שיש לו מנוח קצת על משכבו בלילות אלא אברך את ה' אשר יעצני אף אם גם לילות יסרוני כליותי והם יסורין גמורין מ"מ אברך ה' עליהם על הרעות כמו על הטובות אחר שכל תכלית של הרעות ההם להטיב אחריתי, נקט ג' דברים חבלים נחלת יסרוני כנגד ג' פסיעות שהזכיר במשל, וזה"ש רבי יהושע בן קרחה הם מודים ומשבחים כו' רוצה לומר מברכין על הרעה כמו על הטובה שאין נחלה כנחלתן כי מחלת האומות אינה רק לרעתם כמ"ש והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוי מצרים הרעים כו' כי מדוה ישראל אינן לרעתם אלא להטיב אחריתם שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט כי דרך חכם לימינו ודרך כסיל לשמאלו וההולך נוכח ה' דרכו ופונה לימין אז סמוך לבו בטוח בה' ההולך כנגדו בדרך זה שלא יכשל בו, לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח וגו' כי לא תעזוב נפשי לשאול רוצה לומר להצילני מן הקוצים וברקנים ופחתים שבדרך, וזהו שמסיים ואמר תודיעני אורח חיים שאבחר בזה הדרך שסופו מישור והיינו שובע שמחות את פניך נעימות שבימינך הוא נצח הפך ממה שאמר ירבו עצבותם וכאן הנעימות מרובה כי הוא נצחי, ויתכן לפרש עוד שדוד היה מתבונן במה שהלב מקום השכל הונח משמאל והכבד מקום הכח המתאוה בימין כאלו רצה ה' שהתאוה תנצח השכל כימין האדם המנצחת לשמאל, על כן בא כמתרץ ואמר שויתי ה' לנגדי תמיד ואז ימין ה' רוממה כנגד הלב ליתן לו כח ותעצמות על התאוה שבשמאל ה' לפיכך מימיני דהיינו מן התאוה שבימיני לא אמוט על ידה לכן שמח לבי כי ידו על העליונה ויגל כבודי חלקי לעה"ב כי שם כבוד חכמים ינחלו אף בשרי ישכון לבטח כשאינו הומה אחר התאוות כי לא תעזוב נפשי לשאול, בקברות התאוה, תודיעני אורח חיים וגו' נעימות בימינך נצח עיקר הנעימות בא לי מימין ה' ליתן רוממות אל הלב מקום השכל כי לב אדם יחשב דרכו נוכח ה' לכך נאמר בפרשה בכל אות נפשך תאכל בשר רוצה לומר דוקא אוות נפשך תעשה באכילה זו אבל לא אוות כח השכלי כי מסתמא אינו מסכים לבשר תאוה על כן ראה שלא תמלא רצון התאוה לבד ותתן חלק לזה ולזה שלא תמצא באכילתך זו התנגדות אל כח השכלי והיינו כשתאכל לשם שמים כדי שיהיו אבריך חזקים אף בריאים יטריחו במצות ה' ובכל דרכיך דעהו