שפתי דעת שמ

אחרית לרע וזה מרמז לעה"ב באחרית הימים ממש, ולפי שפסוק זה מדבר ביחיד כי לרע לשון יחיד, הוצרך להביא עוד ראיה על שלות רשעים רבים שיהיו נדחים מן העה''ב זה"ש ואומר והנה דמעת העשוקים היינו בגהנם כפירש"י ועשוקים לשון רבים, ואחר כך הביא עוד ב' פסוקים ליחיד ולציבור על שלפעמים הם נדחין גם מן העה"ז, זה"ש ואומר הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו זה בעה"ז, ואחר כך הביא פסוק גם לרבים דרך רשעים כאפילה, וכסדר הזה ממש הביא פסוקים נם על יסורי הצדיקים זה"ש ואתם רואין הצדיקים מצטערין בעה"ז וסופן לשמוח באחרונה לעה''ב שנאמר להטיבך באחריתך וזה מדבר בכניסתן לארץ בעה"וז ולפי שלשון להטיבך כמדבר ליחיד על כן הוצרך להביא פסוק כי אני יודע כל המחשבות אשר אני חושב עליכם כמדבר לרבים וגם זה פשוטו מדבר בעה"ז, ואח"כ הביא בפסוקים ליחיד ולרבים לעה"ב שאף אם כל ימי העה"ז הקצרי' מכאובים מ"מ יזכו ליאור באור החיים הנצחיים זהו שמביא פסוק אור זרוע לצדיק וגומר וכ"ת ה"מ ליחיד ואומר ואורח צדיקים כאור נוגה ובזה נשלמו כל הראיות, והארכתי עוד בביאור מדרש זה בחיבורו עמודי שש עמודי השלום ע"ש, והכלל העולה ממנו שבא לתרץ לשון ראה ליחיד לפניכם לרבים, וגם ר' יהושע בן קרחה בא לתרץ זה ואמר משל למלך שזימן אורחים והיה אוהבו מיסב ביניהם כו' ואם כן כשאמר לפניכם דיבר אל כל האורחים המסובין וכשאמר ראה אמר לאוהבו היחיד שביניהם שיטול חלק יפה לפי שיש מקום לטעות בשני חלקים אלו כי בכל דרך יש קוצים ומישור זה בתחילתו וזה בסופו כי מטעם זה לא נאמר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה או קללה ומדקאמר ברכה וקללה ש"מ שבכל דרך יש ברכה וקללה כאחד אך ההבדל שבין דרך צדיקים לדרך רשעים כי בדרך צדיקים תחילתו קוצים ודבר מועט וסופן מישור לאורך ימים לחיי עד ודרך רשעים תחילתן מישור בעה"ז וזמן קצר וסופן קוצים לנצח יאבדו ושמא יעלה על הדעת לטעות ולומר באיזה דרך שארצה אלך כי שניהם שוין ומה לי תחילתו קוצים או סופו על כן הוצרך לת"ק להראות לו שסופו קוצים מסוכן יותר כי רב הוא ולר' יהושע בן קרחה הוצרך להניח ידו על מנה היפה בסופו אע"פ שאין תחילתו מישור, והנני מביא שתי ראיות בריאות וטובות אחת לדברי ת"ק הסובר כיון שהגיע לפרשה דרכים ניצול מכולם, ואחז לדברי רבי יהושע בן קרחה ממזמור דתהלים, מאמר (שח) ביאור כל המזמור מכתם לדוד

ונקדים הראיה מן המזמור המתחיל מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך רז''ל דרשו מכתם מך תם שהיתה מכתו תמה על שנולד מהול, ולפי דרכינו נראה יותר נכון לפרש על מכות הצדיקים שסופן יהיו תמים בלא מכה כי מך לשון מכה, תם לשון תמימות בלא מכה ואמר שמרני אל כי חסיתי בך כי זה ההולך בדרך שתחילתו קוצים על פי עצת זה היושב על פרשת דרכים ואומר לו שסופו מישור הרי הוא בוטח בו שכדבריו כן הוא כך דוד תפילה הוא דקאמר שמרני אל מן הקוצים שבתחילת הדרך כי חסיתי בך ואתה אמרת להטיבך באחריתך ונמצא אתה ה' מלמדני להועיל. מדריכי בדרך אלך, אמרתי לה' אדני אתה לפי שאתה אדוני ואני העבד וכל שכירות אינה משתלם כי אם לבסוף כמ"ש ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כמבואר במקומו, על כן אין לי פה לבקש שכרי בעה"ז כי כל זמן שאני חי אין פעולתי נגמרת ואם כן כל ימי חיי טובתי בל עליך שאין לי חיוב עליך להטיב לי עדיין כי אם לקדושי' אשר בארץ המה ומתו בצדקת' וגמרו כל פעולתם המה יבואון על שכרן ואדירי כל חפצי בם רצה לומר כל חפצי וישעי להיות כמותם ולא מן האוכלים שכרן בעה"ז לפי שהדין שסופו קוצים מסוכן כי רב הוא כמ"ש ויזכור ימי החשך כי הרבה יהיו וזה"ש ירבו