שפתי דעת שלח

השנה וקללותיה אבל באמצע זמן היותם לא עכ"א עמו אנכי בצרה, ולפי שר' חייא מוסר ולד"א קראם צרה סד"א שלרעתם נתנו הקללות על כן מסיק רבנן אמרין אמר הקב"ה לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען כו' פי' לא בא הקב''ה לקלל החוטאים אלא הודיע להם שטבע הענין כך מחייב כדמסיק ברבתי פרשה זו אמר רבי אלעזר משאמר הקב"ה הדבר הזה ר"ל ראה אנכי באותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב אלא מאליה באה הטובה על עושה הטובה והרעה על עושה הרעה ודקדק ר' אלעזר זה מן לשון נותן לפניכם ר"ל כעורך שלחן לפני האדם ומראה לו מכה יפה ומנה רעה ואומר לו בחר לך את מה שתרצה יען כי מפי העליון לא תצא הרעות והטוב אלא הכל נמשך מאליו כי במצוה דבוקים כל הטובות ובעבירה כל הרעות שכן נאמר פרשת כי תבא ובאו עליך כל הברכות וכן נאמר גם בקללות ובאו מאליהם משמע כי טבע הענין מחייבם ואם כן חייב אחד לקרוא את כולם כי אם ניצול ע'י קריאה זו שקרא שכל כך הרבה רעות דבוקות בעבירה ונזהר ונשמר אז ביותר לו לברך את ה' על אשר הודיעו כי כל כך הרבה רעות היו ראוין לבא אם יענו ממה שיש לברך על קצתם כי אולי לא היה חש למועטין כי כל עיקרם אינו אלא להודיע כדי שישמר מהם ויבחרו בדרך טובה שיש לו שכרן, ומ"ש לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות וקשה ברכות למה נקט, וי"ל שאילו היו הקללות לרעתם שיחולו או למפרע כל הברכות שכבר קבלו היו גם כן לרעתם כי אינו דומה מי שהיה עני כל ימיו לעני חשוב שהיה עשיר וחשוב וירד ממאודו כי אז יגדל צערו על כן אמר ששניהם לא ניתנו לרעתם כו' וראיה לזה ממה שמצינו בפרשה כי יהיה בך אביון פירש"י זה התאב לכל דבר ונראה שמדבר במי שהיה עשיר והעני על כן הוא תאב לכל מורגל ביין מקודם לאפוקי סתם עני כל ימיו רעים לא יתאוה לכל דבר לכך נאמר במשלי כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון ר"ל לעני די בכף אחת ולאביון התאב לכל דבר שלחה בשתי ידיה כפל לכך נאמר בפרשת כי יהיה בך אביון נתן תתן פתוח תפתח הכל כפל וק"ל

מאמר (שז) בילקוט משל לאחד שעמד בפרשת דרכים

ובמדרש הילקוט מסיק ברכה וקללה למה נאמר לפי שנאמר החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן המקום שני דרכים דרך חיים ודרך מות נלך באיזה מהם שנרצה ת''ל ובחרת בחיים משל לאחד שהיה יושב על פרשת דרכים והיו לפניו שני שבילין אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחלתו קוצים וסופו מישור והיה מודיע את העוברים ושבים אומר להם אתם רואים שביל זה שתחילתו מישור בשתים ושלש פסיעות מהלך במישור וסופו לצאת לקוצים, ואתם רואים את שביל זה שתחלתו קוצים בשתים ושלש פסיעות מהלך בקוצים וסופו לצאת למישור כך אמר להם משה לישראל אתם רואין הרשעים שהם מצליחין בשנים או' ג' ימים הן מצליחין בעה"ז וסופן ליפול באחרונה שנאמר כי לא תהיה אחרית לרע, ואומר והנה דמעת העשוקים וגומר, ואומר הכסיל חובק את ידיו וגומר ואומר דרך רשעים כאפילה., ואתם רואין הצדיקים שמצטערים בעה"ז בשני או בשלשה ימים הם מצטערים וסופן לשמוח באחרונה שנ' להטיבך באחריתך ואומר טוב אחרית דבר מראשיתו ואומר כי אני ידעתי את המחשבות אשר אני חושב עליכם לטובה, ואומר אור זרוע לצדיק ואומר ואורח צדיקים כאור נוגה, רבי יהושע בן קרחה אמר משל למלך שעשה סעודה והזמין את האורחין והיה אוהבו מיסב ביניהם והיה דומם ליטול מנה יפה ולא היה בן דעה כיון שראה בו שלא היה בן דיעה אחז את ידו

והניחה על מנה היפה, וכן הוא אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי יש לך