שפתי דעת שלו

של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו כו' וכאלו א אמר הקב"ה ממני תראו וכן תעשו בקל וחומר ובן בנו של קל וחומר, ויכול להיות שרמז במלת מה הענוה כמשה ואהרן שאמרו ונחנו מה וכמאמר רבותינו זכרם לברכה גדול מה שנאמר במשה ואהרן ממה שנאמר באברהם כ' והיינו מה שאמרו ונחנו מה כי מה עולה למספר אדם כי המכיר שפלות ערכו שהוא קרוץ מאדמה אינו בא לכלל גאוה ואותו מה הקב"ה שואל ומבקש מן האד' וביותר בשעת תפלה שצריך יותר האדם להיות נכנע לפני בוראו כי על כן למדו מאה ברכות מן פסיק זה המדבר בענוה אשר בעבורה יהיו ישראל נגאלים שנאמר יען משח ה' אותי לבשר ענוים וזה סמיכות גאולה לתפלה שתהיה במהרה בימינו אמן

פרשת ראה מאמר (שה) באור פרשת ראה אנכי כו'

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וגו', קשה למה נאמר ברכה וקללה כלל כי מה היה המקרא חסר אילו היה אומר ראה אנכי נותן לפניכם היום את הברכה וגו' וע"ק ראה אנכי ראו אנכי מבעי' ליה כדרך שאמר לפניכם כמדבר לרבים, וע"ק את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם למה הוצרך לחזור ולפרש אשר אנכי מצוה אתכם היום, ואח"כ עשה ב' חלוקות ואמר והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם ואחר כך עסה חלוקה שניה ואמר וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום וגו' גם ללכת צריך באור הל"ל ותלך או ותלכו אחרי אלהים אחרים כי ללכת משמע שעדיין אינו הולך רק יש לו מחשב' ללכת, ולמה לא אמר בברכה והלכתם בדרך כמ"ש בקללה וסרתם מן הדרך ובדרך הפשט יתכן לפרש קושיא זו לפי שיש חלוק בין מצות ה' אלהיכם דהיינו אנכי ולא יהי' לך אשר מפי הגבורה שמענום לשאר כל מצות התורה אשר אנכי מנוה אתכם רוצה לומר שלא שמענום רק מפי משה כי בכל מצוה אין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה חוץ מבע"ז שנאמר בה למען תפוש את בית ישראל בלבם אבל מחשבה טובה הקב"ה מצרף ל ועשה, לכך אמר את הברכ' אשר תשמעו רצה לומר בשמוע' דהיינו קבלת הדברים לעשותן אף אם עדיין לא עשאן מ"מ תחיל הברכה בשני חלקי מצות אלו שהזכיר דהיינו אל מצות ה' אלהיכם ששמעתם מפי הגבורה ואשר אנכי מצוה אתכם דהיינו כל שאר המצות כולן שווין לטובה לקבל שכרן אף על השמועה וחסר וי"ו של ואשר אנכי כמו שמש ירח עמד זבולה וכאלה רבים, אבל בקללה עשה חלוק' בין שני חלקי מצות אלו ואמר והקלל' אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם ר"ל מה שהקללה תחול מיד ותכף כשלא תשמעו לבד דהיינו חטא המחשבה היינו אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם דהיינו אנכי ולא יהיה לך אשר שמעתם מפי הגבורה בשנים אלו כך היא המדה לענש אף על המחשבה לפי שהאמונה עיקרה בלב לכך חייב על המחשב' אף כשלא סר עדיין במעשה מן הדרך, אבל בשאר מצות אשר שמעתם מפי אין העונש חל עד אחר הסרה מן הדרך בפועל ממש וזה"ש וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום, ואחר כך עשה פירוש על מה שאמר מתחלה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם מה הם המצות אשר אינן בכלל כל המצות אשר אנכי מצוך זהו ללכת אחרי אלהים אחרים והיינו אנכי ולא יהיה לך וזהו שנאמר ב קללות דהר עיבל ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו' ושם בסתר ודרש בגמרא פרק ר' ישמעאל ומביאו הילקוט בפרשה זו, ע"ז דישראל שאינה אסורה בהנאה עד שתיעבד מנלן שנאמר ושם בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתר והיינו עבודה שבלב שהיא בסתר כי מי יודע מסתורין של חבירו הורה בזה שעיקר ע"ז בלב ומיד נאסרה אך לפי שאין אדם יודע מה שבלב חבירו אינה נאסרת עד שיעשה איזו מעשה לעיני הרואים ואולי כפי הדין יש לומר שלעצמו נאסרת אף בחישב לעבדה, ואחר שבקללה שעל הר עיבל נזכר ענין זה