שפתי דעת שלד

ועל זה דרש פסוק למה אירא בימי רע וגומר, וכשם שוהיה עקב תשמעון נדרש על קיום מצות הצדקה והחסד וכן דרש בילקוט פסוק את הברית ואת החסד על גומלי חסדים, כך פסוק עקב לח תשמעון בקול הנאמר בסוף הענין מדבר גם כן באבירי לב הרחוקים מצדקה, כי מן כל המצוה וגו' מספר והולך כל חסדי ה' עמנו כדי שמהם נקח מוסר גם אנו לגמול חסד עם עניי עמי ויובן זה ממה שנאמר למען ענותך לנסותך וגומר התשמור מצותיו אם לא אף על פי שרש"י פירש שלא תהרהר אחריו מכל מקום יותר קרוב לשמוע שענין נסיון זה על דרך ואהבתם את הגר כי גרים הייתם רצה לומר ואתה יודע בצערו של גר וכל דעלך סני לחברך לא תעבד כך הביאך ה' לידי עוני ויענך וירעיבך כדי שתרגיש בצערו של עני ותתן לו די מחסורו כאשר כלכלתיך גם אני והנני מביאך אל ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם כך תציל כל מסכן מן עניו ומרודו ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך וגו' כי אם תזכור שה' אלהיך נותן לך אז לא ירע בעיניך בתתך לעני כי משלחן גבוה קא זכי וזה''ש ושמרת את מצות ה' אלהיך ללכת בדרכיו ר"ל מה הוא רחום וחנון גומל חסדים כו' ני כך פירש"י על ללכת בדרכיו האמור בסוף פרשה זו

מאמר (שד) פן תאכל ושבעת כו'

השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך פן תאכל ושבעת רצה לומר אף על פי שכבר יש לך כדי שביעה מכל מקום תאכל על השובע ומשל זה צודק על הרודף אחר המותרות שאפי' שיש לו כדי שביעה ויותר מכל מקום אינו אומר בלבבו יש לי די והמותר אפרנס בו עניי הצאן, אלא על כל פנים השתדל אחר אכילתך אף על פי שכבר שבעת וכן בתים טובים תבנה וישבת כבר, רצה לומר כבר יש לך כדי ישיבתן ואף על פי כן תבנה מותרות וכל אשר לך ירבה כו' ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי רצה לומר מה שאני עוצם ידי ומקמץ לבלתי נתון לעני זה עשה לי החיל הזה, ועל זה אמר והיה אם שכוח תשכח כי כל עניני צדקה כפולין נתן תתן פתוח תפתח הענק תעניק עשר תעשר כי כל נתינה גוררת חברתה, כך בהפך שכחה גוררת שכחה ולפי שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המעלים עיניו מן הצדקה כעובד ע"ז בג"ש דבליעל, על כן אמר אם שכוח רוצה לומר שתשכח את נפש העני אז סופך שתשכח את ה' אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים כי כך דרכו של יצר הרע היום אומר לך עשה כך ולמחר כך עד שאומר לו לך עבוד ע"ז, העדותי בכם היום כי אבוד תאבדון איבוד אחד על שם סופו שיכשל בע"ז איבוד שני הוא. כי מאחר שמבקש לאכול כל שכרו בעה"ז על כן יאבד מן העוה"ב זה"ש כגוים אשר ה' מאביד מפניכם למה תלה איבוד זה בעו"ג אלא לפי שנאמר למעלה באומות העושין כדי לקבל שכרן שחסד לאומים חטאת לפיכך ישלם לשונאיו אל פניו בעה"ז להאבידו מן העה"ב כאותו איבוד האמור למעלה כן תאבדון לפי שעקב לא תשמעון בקול ה' כי עון עקיבך יסובבוך וכבר אמרנו שזה מדבר בעון שבממונו המקימו על רגליו לפיכך נאמר והיה עקב תשמעון וגו' ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד, ובעל הטורים פירש והיה עקב על עקב ענוה כעקב זה ההולך אחר הגודל לפיכך אינו נוגף ור"ל שפסוק זה בא להדריך את האדם בעקב ענוה כי ענוה מביאה לידי יראה וכמו שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה, וקשה מה יש לו לשאל עוד כי שאל ליראה את ה' ולאהבה אותו וללכת בכל דרכיו ולעבוד כו' ונמצא שאת הכל שאל ומה יש לו עוד לשאל שלא שאל, גם יש לדקדק למ"ד של ליראה ללכת לאהבה ולעבוד ולשמור כו', כל למדי"ן אלו נראין מיותרים כי הנ"ל שתירא ותאהוב ותלך ותעבוד ותשמור, גם קשה בליראה אמר ה' אלהיך ואחר כך אמר ולאהבה אותו ולא פירש