שפתי דעת שלג

פרשת בשלח בפסוק כל המחלה וגומר, וחוץ מיראת שמים גם כן רמוז כאן כי יש לדייק דווקא קשיות עורף לנעול בעדך פתח התשובה לא יעשה לך אבל מכל מקום יניח הדבר אל בחירתך וקל להבין, אך הפסוק שמתחיל בו המדרש למה אירא בימי רע וגומר כל המזמור מדבר באבירי לב הרחוקים מצדקה כמו שנאמר הבוטחים על חילם וגומר אח לא פדה יפדה וגומר כמבואר כל מזמור זה אצלינו בחיבורנו הנקרא עמודי שש, ומדסמך כל דרש זה אל פסוק והיה עקב תשמעון שמע מינה שדעת בעל מדרש זה לפרש כל ענין הפרשה על נותני צדקה ועושי חסד בגופם או בממונם הרמוז בעקב כמו שנאמר ואת כל היקום אשר ברגליהם זה ממונו המקימו על רגליו ופסוק זה נאמר בקרח שבטח בעשרו ונפל וכן אמרו בני קרח מזמור זה שנאמר בו עון עקבי יסובני, וזהו כי העושה צדקה או חסד ומצפה לתשלום גמול אם כן אין הצדקה והחסד נקרא על שמו שהרי הקב"ה חוזר ומשלם לו תכף אבל מי שאינו עושה מחמת קיבול פרס נקרא הצדקה והחסד על שמו, כי על המבקש תשלומי החסד נאמר ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו, רצה לומר בזמן שהעושה חסד מבקש תשלומין אז חסד אל כל היום הוא ונקרא על שמו יתברך כמו שנאמר ולך ה' החסד, וכן בעושי צדקה על זה האופן כתיב לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים, אבל בהפכם נאמר בפרשת ואתחנן וצדקה תהיה לנו רצה לומר תקרא על שמינו כי נשמור לעשות וגומר כאשר צוני רצה לומר אם נעשה בעבור שצונו לבד לא בעבור קיבול פרס ועוד ר"ל בכאשר צונו מה הוא בחנם כמו שלמדו מן פסוק כאשר צוני ה' אלהי כדאיתא למעלה פרשת ואתחנן שאין הקב"ה מקבל מאתנו שום תועלת כשאנחנו מקיימים מצותיו ואם כן כאשר צוני בחנם כך נשמור לעשות כל המצות בחנם מבלי השקפת קיבול פרס אז צדקה תהיה לנו תקרא על שמינו, וכן נאמר גם בחסד בסוף הפרשה שומר הברית והחסד לאוהביו לעושין מאהבה, ולשומרי מצותיו מיראה כפירוש רש"י, ומשלם לשונאיו אל פניו היינו האומות העושין חסד וצדקה מחמת קיבול פרס כמו שדרשו בבא בתרא פרק א' על פסוק צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת לפי שאין עושין אלא להתגדל בהם כו' עיין ביאור כל המאמר בעמודי שש, וחזר ואמר ושמרת את המצוה וגומר היום לעשותם אבל למחר לקבל שכרן וסמיך ליה והיה עקב תשמעון תשמע המצות שבממונך המקימך על רגליך אבל לא תבקש לאכול שכרך היום בעולם הזה אז ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד רצה לומר החסד יקרא על שמך הפך ממה שנאמר במבקש תשלומיו בעולם הזה ולך ה' החסד כך אמר במדרש שכל מי שעושה כך נקרא רע ואינו מתנקה לפי שאינו מניח לבניו כלום וזה מוכיח שמדבר בצדקה כי בענין קבלת הצדקה ברית כרותה לכל אדם לבא לידי מידה ו או הוא או בנו כמו שלמדו מן פסוק כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם כדאיתא בשבת פרק שואל כי אתא עניא אקדים ליה ריפתא כי היכא דלקדמו לבנניכו כו' ומשם נלמד שהנותן לעני יתנו גם לו או לבניו ודווקא כשאינו מבקש שכר צדקה שלו בעה"ז אבל אם כבר אכל שכרו בחייו אם כן באיזו זכות יתנו לבניו לכן אמר כאן שאינו מתנקה שנ' יד ליד לא ינקה כי יד הנותנת צדקה כדי לקבל מיד שכרו דהיינו מיד ליד כי חושב בזה להמלט מן העוני שנקרא רע, אבל לא יועיל כלום כי לא ינקה על כל פנים שהרי אף אם הוא לא יבא לידי מדה רעה זו מכל מקום בניו יבואו ולא יהיה להם זכות אבות שיתנו גם להם כדרך שנתנו אבותיהם לפי שאבותיו אכלו שכרם וקבלו חלקם בחייהם לכך נאמר לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט כמ"ש אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' ומשכיל אל דל בא למעט הנותן כדי לקבל שכרו מיד ליד זה אינו מתכוין להשכיל אל דל אלא להשכיל את עצמו, אבל המשכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' הפך ממה שנאמר יד ליד לא ינקה רע