שפתי דעת שלב

העבודה שמחמת קיבול שכר לבד ואם כן ודאי זה דברי הקדוש ברוך הוא כמובן מן לשון אשר אנכי מצוך היום לעשותם כמדבר בעדו, אבל מן והיה עקב והלאה הם דברי משה כמובן מן לשון ושמר ה' אלהיך לך וגומר ועל כן רמז משה בדבריו אלו באהבה כמנהגו כי בזמן שהקלות דומות עליו כחמורות אז מסתמא עושה מאהבה שכל מה שרבו מעמיס עליו אינו לטורח עליו כמו שפירש רש"י בפסוק ואהבת את ה' על כן אמר ושמר ה' אלהיך לך הברית והחסר השייך לאוהביו ואהבך כמשפט לאוהבי שמו כמו שנאמר כי אני אוהבי אהב וברכך וברך פרי בטנך וגומר כי האוכל שכרו בעולם הזה נקרא רע לפי שאינו מניח לבניו כלום על כן אמר כאן בזה ששכרו שמור לו לעולם הבא וברך פרי בטנך כי איש טוב ינחיל בני בנים זכותו להיות שמור להם ליום רעה כמו שנאמר למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני, ופסיק שמביא במדרש ואחריו כל ישרי לב נמשך אל הפסוקים הקודמים, שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה וגו' כי כבר אמרנו שמספר ה' י' ליטרין רמז לשכר העולם הזה הנרמז במעשה בראשית החתומים בשם של י"ה ומי שאינו מבקש שכר העולם הזה אז תיסרנו יה כי אינו מבקש לא הן ולא שכרן ומתורתך תלמדינו כי כך דרכה של תורה אם ימית יחיה ואם יחיה ימית שמע מינה שהממית עצמו על דברי תורה חיה יחיה כך מי שאינו מבקש שכרו בעולם הזה והיה ראשיתו מצער אז אחריתו ישנא מאוד להשקיט לו מימי רע על דרך למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני כי מי שאינו מניח זכותו לבניו נקרא רע על כן אמר בזה אשר תיסרנו יה ואינו אוכל חלקו בחיים להשקיט לו מימי רע, עד יכרה לרשע שחת כי בימי הרעה לא זו שינוצלו בניו בזכותו אלא אפילו יראו בנקמת הרשע שיכרה לו שחת בזכות אבותיו, ואם תאמר שהמיוסר בעולם הזה ואינו אוכל זכותו הרי הוא מן הנטושים אשר עזבם ה' על כן אמר שאין הדבר כן כי לא יטוש ה' עמו וגומר כי עד צדק ישוב משפט יסורין שבעולם הזה ישוב לו לצדק כי צדקה ה' עושה עמו שאינו מאכילו על שכר מצותיו בעולם הזה אלא מתן שכרו לאחוריו זה"ש ואחריו כל ישרי לב, וכן נאמר בפרשה למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך ביאר שכל רעות המוצאות לצדיקים בעה"ז אף על פי שיש להם זכיות שיגינו בעדם מ"מ אינן רוצין לאכול שכרן בעה"ז כדי להטיב אחריתן

מאמר (שג) ביאור פסוק וכל מדוי מצרים וכו

ובזה מתורץ מה שנאמר וכל מדוי מצרים הרעים אשר שמתי במצרים וכי ס"ד שיש מדוה טוב הרעים למה נכתב אלא שבא למעט מדוה ישראל שאינן רעים יען כי תכליתם להטיב אחריתם מה שאין כן במדוה האומות שהתכלית בהם להאבידם, ועוד שמדוה ישראל לפעמים בא להחזירם בתשובה מה שאין כן במדוה מצרים שלא היתה הכוונה להחזירם בתשובה שהרי נאמר ואני אקשה את לב פרעה אלא התכלית היה כדי להאבידם על כן נקראו מדוה מצרים הרעים לא ישימם בך, גם יתכן לפרש הרעים קאי על מצרים כי המה היו רעים וחטאים עומדים בקשיות ערפם ולא שבו אל ה' בכל המכות אשר הוכו אותו מדוי מן קשיות עורף הרע לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך בפרעה וסיחון אשר הקשה ה' את רוחם אבל בך לא ישים קשיות עורף שנקרא רעים כי סתם מדוה אינן רעים בהחלט כי יכול להיות שבאו להטיב אחריתו כי יסורין ממרקין אבל מדוה של קישוי עורף ודאי רעים בהחלט ואין שום טובה באה על ידם כלל. ותדע כי רבי חנינא אמר הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ובמקום אחר דרש רבי חנינא והסיר ה' ממך כל חולי זו צינה דאמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים והתוספות תירצו שזה מיירי במאורעות וזה מיירי במדוה ולהנחה זו שניהם רמוזים בפסוק זה כי צינה רמוזה כאן בדרך שבארנו למעלה