שפתי דעת שלא

מאה וזהו שאמר פעלת לחוסים בך נגד בני אדם רצה לומר כנגד אותן ק' אמה אדם הראשון אשר משם באה מידה זו גם אל בניו ולכך שואל הקדוש ברוך הוא אה ברכות כנגד מה שבראו בכ"ף, ומה שנשא המשל בקוביוסטוס מן מגדל ודלת לפי העולם הזה רמוז באחוריו של השם יתברך והיינו דלת שבקשר תפילין שנרמוז בו זכר העה"ז, ובפיוט של שבת שלפני שבועות מסיק דלת למה פניה כלפי ה"א מובא כי כל מצליח בזה ידל לעה"ב כו' כי שכר העה"ז שנברא בה"א רמוז בדל"ת שיש במשמעותה לשון ידל וק"ל

מאמר (שב) ביאור פסוק אם חומה היא וגומר

ומגדל ודלת דנקט ביארו שלמה ע"ה בפסוק אחות לנו קטנה אלו ישראל אחותי רעיתי קטנה כד"א לא מרבכם מכל העמים וגומר ושדים אין לה התורה, שני שדיך עדיין חפשה לא ניתן לה, מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה, כי המלאכים קטרגו על נתינת דדיה אשר ירווך בכ"ע, אם חומה היא כי מי שאינו עושה מחמת קבול פרס בעולם הזה הרי הוא עומד כחומה במצב אחד לא יבקר בין טוב לרע, כי ין אצלו הפרש בין אם מטיבין לו בעולם הזה בין אם מריעין לו בין כוס ישועות ישא בין צרה ויגון ימצא בכולם בשם ה' יקרא אם לחסד ישיר אם למשפט ישיר, אבל העושה חמת קבול פרס הרי הוא כדלת פעם נעול פעם פתוח וכן נאמר בעו"ג על כן זנח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה בריאה שמן מאכלו, ובהפכו נא' והי' כי ירעב והתקצף ג' כך כל עושה מחמת קבול פרס אהבתו תלויה בדבר ואינו כחומה נשגבה במצב א', על כן אמר אם חומה היא רצה לומר עומדת כחומה במצב אחד ואינו עושה מחמת אל פרס, נבנה עליה טירת כסף דהיינו מגדל להניח בו פקדונו מתן שכרו ושמר ה' לו את מתן שכרו בטירת כסף זה, שבו נגנזו אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף, ואם דלת היא שעושה מחמת קבול פרס הרמוז בדלת, ונקט דלת שלשה טעמים, א' שהעושה מחמת קבול פרס אינו עומד במצב אחד אלא פעמים נעול פעמי' פתוח כאמור, ב' ששכר העוה"ז אשר מבוקשו רמוז בדלת של קשר תפלין, ג' שהמפקיד נותנו אחורי הדלת כנזכר במשל ורצה לומר שנותנו במקום שיכול לילך ולטלו משם אימת שירצ' אז נצור עליה לוח ארז, פרש"י נשים בדלתותיה נסרים של עץ הנרקבים והתולעת גוררתן ואוכלתן, לזה רמז לשכר העולם הזה שאין בו ממש ונרקב וסופו לרימה ותולע', ונקט כארז לומר שאף בעולם הזה כארז בלבנון ישגא מ"מ אין בו ממש כלוח זה הדק ומצויר כי אין בו אם הציור והדמיון לבד, משיבה כנסת ישראל אני חומה ושדי כמגדלות כי העושה אהנה שכרו נתן במגדל כאמור ועומד כחומה במעמד אחד ומה שאמר אמר הקב"ה לישראל כו' ולסוף מסיק אמר משה לישראל כו' לפי שלמעלה פרשת ואתחנן כתבנו כי משה בקש מישראל לעבוד את ה' מאהבה אבל הקדוש ברוך הוא אמר דרך פשרה מי יתן והיה זה לבבם כל הימים ליראה וגו' אך שלא יעבדו מחמת קיבול פרס לכך מסיק הקב"ה לישראל לא תעשו המצות על מנת לקבל שכרן בעולם הזה כו' משמע שמיראה דהיינו המצוע תוכלו לילך בו כמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי ליראה ר"ל אני שואל יותר כי יראה לגבי משה מילתא זוטרתי היא אבל ה' אלהיך אינו שואל אם ליראה דרך פשרה, ומן היראה סופו לבא גם לידי אהבה שנאמר אחר כך לאהבה אותו אבל פסוק שומר הברית והחסד לאוהביו מדבר בעושה מאהבה, וממילא פסוק ושמר ה' אלהיך את הברית והחסד מדבר גם כן בעושה מאהבה ולפיכך מה שמסיק הוו יודעין שהמצות שמורים לכם לעולם הבא שנאמר ושמר ה' וגו' זהו דברי משה שבקש מישראל האהבה, וסמך כל דרש זה לפסוק והיה עקב לפי למעלה אמר היום לעשותם ולמחר לקבל שכרן שמע מינה שלא מנע מהם כי אם