שפתי דעת שכט

של האדם נושא אלומותיו ושכרו על שכמו או משא קל בידו, ואחד מדבר בפנים ואחור של השם יתברך כי משה בקש לראות כל המתן שכר של צדיקים לעוה"ב באמרו הראני נא את כבודך כמ"ש כבוד חכמים ינחלו וכתיב ונגד זקניו כבוד ובאה לו התשובה וראית אחורי ופני לא יראו כי כשכר הטפל של העולם הזה הזכיר בשם אחוריו כי אצל השם יתברך אין שייך לעשות משל מן דבר הכבד אשר בכתף ישאו או דבר קל שנושא בידיו כי משל זה אינו צודק רק באדם נושא אלומותיו אם קל או כבד אבל לא בהקדוש ברוך הוא על כן נאמר על שכר העה"ב הנה שכרי אתו ופעולתו לפניו כי הוא מיוחס לפניו של השם יתברך כמו שנאמר ופני לא יראו והוא שכר העולם הבא הרמוז ביש להנחיל אוהבי י"ש והיינו יו"ד שי"ן שבתפילין דמרי עלמא שהם בפניו ממש, וראית אחורי היינו הדבר הטפל שמשליך אחוריו והיינו ד' של קשר תפילין המרמז לשכר העה"ז הבא מארבע רוחות העולם כמבואר למעלה פרש' ואתחנן וזהו ענין סמכו אחורי הדלת שהזכיר במדרש במשל הקוביוסטוס כמו שיתבאר אבל מצד האדם נושא שכרו הפך הדבר והמשיל השכר הכבד שיש בו ממשות כנושא משא מאחוריו ודבר קל הוא נושא בידו ועל זה דרש פסוק לא יאחר לשונאו לא יתן לו משא כבד שמדרכו לשאת אחוריו אנא על פניו ישלם לו מה שדרכו לישא לפניו, מאמר (שא) ביאור השכר הבא מן ושכתי כפי כו'

והיינו משאוי י' או ה' ליטרא ומספר זה דווקא כי כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו זכר ונקיבה בראו כי הכל דרך משפיע ומושפע כי מטעם זה חתם הקב"ה כל מעשה בראשית ביו"ד ה"א יום הששי ר"ת י"ה לפי שנ' כי ביה ה' צור עולמים ר"ל כל נברא מן ג' עולמות אלו נבראו בשם יה המשותף בין איש לאשה כי כולם דרך משפיע ומושפע כמבואר בכלי יקר פרשת בראשית ואם כן כל מקבל שכרו בהע"ז הרי הוא מושפע או משפיע ונמצא שכרו רמוז או ביו"ד או בה"א, אבל שכר העולם הבא רמוז בקו"ף לפי שמצינו באדם הראשון שבחטאו נתמעטה קומתו והועמד על מאה אמה וטעמו של דבר שנאמר ותשת עלי כפכה כ"ף בגימטריא ק' לפי שרק האדם לבד היה יציר כפיו של השם יתברך ומן כ"ף של השם יתברך היה זוכה לקירון עור של כל גופו כדאיתא במדרש תפוח עקיבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה כל גופו לא כ"ש, ונראה לי שמטעם זה נאמר ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור ובתורתו של רבי מאיר כתיב כתנות אור באל"ף, לפי שאילו לא חטא היה מלובש כתנות אור שכל גופו היה כולו אורה ולאחר שסרח ניטל ממנו אור זה והוחלף בכתנות עור ממש, ומכל מקום מאחר שהיה אדם יציר כפיו של השם יתברך נשאר בו רושם מן כ"ף והועמד על ק' אמה כי גם אחר החטא אפשרי לזרע האדם לבא לידי קירון עור פניו כמשה רבינו כי זהו מעין שכרו של העולם הבא וזכה לזה מצד כ"ף של השם יתברך לכך פירש רש"י על פסוק ושכותי כפי עליך שמשם זכה משה לקירון ע"ר פנים והיינו מן כ"ף של השם יתברך וזהו שיסד הפייט ביוצר של שבת שלפני שבועות כף כפיו יספוק אל בשמרו אום מאומות בנחלת שלש מאות ועשרה עולמות, ובקוף מסיק קו"ף קרן עור פודך כו' שמע מינה שרצה לעשות רמז אחד בכ"ף ובקו"ף כי כף דרש על יש עולמות שכר העולם הבא וקו"ף דרש על קירון עור פני משה לפי שהקירון בא לו מן כ"ף של אל לכך אמר כפיו יספוק אל כו' וכל רושם זה נשאר מן אור הראשון שהיה לאדם יציר כפיו של השם יתברך קודם שסרח וכן דוד אחר שהזכיר עניני השמש מן פסוק לשמש שם אהל והלאה הזכיר מצות התורה הנחמדים מזהב וגומר ואמר גם עבדך, נזהר בהם נזהר לשון ברירות וזהירות כמו שנאמר והמשכינים יזהירו כזוהר הרקיע לכך אמר נזהר בהם בשמרם עקב רב שאפילו העקב של האדם יהיה רב וגדול מן אור