שפתי דעת שכז

לעה"ב כי כן דבר ה' לאוהביו הפך ממה שנ' לא יאחר לשונאו וגו' וכן לאידך גיסא המשיל המשפטים לחקים כי כמו החקים פשיטא שאינו שומרם מצד שהשכל מחייבם אלא מצד גזירת הש"י וכך נאמר ממשפטיך לא סרתי כי אתה הוריתני ר"ל בעבור שאתה הורחני וזהו מבואר בפסוק הקודם ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום השוה משפטים לחקים ואח"כ והיה עקב השוה חקים למשפטים בענין הזהירות, ובזה מיושב כל המאמר כי מה שאמר ואת אמרת הוי זהיר כו' למד מן פסוק והיה עקב תשמעון את המשפטים ומה שמסיק אמר דוד גם עבדך נזהר בהם בתנאי זה אם אשמור עקב דהיינו בשמרם עקב רב דקדק מן פסוק ושמר ה' לך הל"ל ישמור כפרש"י אלא כך פירושו והיה עקב תשמעון אז ושמרתם ועשיתם אותם ר"ל כל שאר המצות לכך חזר ואמר אותם שנראה מיותר ונוסף על שכרך זה ושמר ה' וגו' וזה ממש מה שרמז דוד באמרו גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב וק"ל, ומה שמקשים כאן מהו שאמר ושמר ה' אלהיך לך את הברית והיינו השבועה וכי היתה השבועה על תנאי ואיך יאמר אם תאבה ותשמע ישמור לך בריתו ונראה שלכך פירש"י ישמור לך הבטחתו, כי מצינו במעשה העגל שאמר הקב"ה ויחר אפי בם ואכלם וא"ת מה אעשה לשבועת אבות ואעשה אותך לגוי גדול, על כן אמר שאם תשמעון העקב עם המשפטים אז ישמור ה' לך הבטחתו לך ולא לאחרים במקומך כמשה או יהושע ודוגמתם יחידי שרידי הדור, ד"א ישמור לך הבטחתו לפי שנ' לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ה' אלהיך מוריש' מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך וגו' ולא זה בדור זה לפי שאין להם זכות עצמם כי עם קשה עורף קראם משה והוצרך לתלות ירושת הארץ ברשעת גוים האלה ובשמירות השבועה לאבות על כן אמר שאם תשמעון המשפטים האלה אז יתלה הדבר בך ושמר ה' אלהיך לך את הברית לא תצטרך לזכות אבות אלא לך בעבורך ישמור הברית והחסד אשר נשבע לאבותיך וע"ד שנ' אל ההרים לא אכל זה שלא אכל בזכות אבותיו, ומה שתלה הדבר בשני דברים צריכא, דאי אשמעינן רשעת הגוים האלה יקשה למה יישב אותך בארצם ולא אומה אחרת אלא משמרו השבועה כו' ובטעם דהשבועה לחוד לא סגי שהרי היה יכול לקיים שבועתו בדור אחר קמ"ל ברשעת הגוים האלה כי עתה נתמלאה סאתם כמ"ש כי לא שלם עון האמורי עד הנה, ומה שנאמר אל תאמר בלבבך בהדוף ה' וגו' בצדקתי הביאני ה' וגו' וברשעת הגוים האלה וגו' ש"מ שאין לתלות ברשעת הגוים ואח"כ אמר כי ברשעת הגוים האלה תלה הדבר ברשעתם, יש מתרצים שכך פירושו אל תאמר בצדקתי כו' פשיטא שאין אתה צדיק גמור אלא אפילו אם תאמר שאף אם אין אתה צדיק גמור מ"מ בהעריך צדקתך נגד רשעת הגוים הרי אתה לפחות יותר צדיק מהם, אפי' את זה אל תאמר כי אין בך שום צדקות כי עם קשה עורף אתה אלא סבת ירושתך הוא מצד השבועה ומצד רשעת הגוים לחוד לא מצד צדקתך כלל כי אפילו בערכם אין בך שים צדקות

מאמר (ש) מדרש הילקוט ט"ו ליטרין או ק' ליטרין

ובמדרש הובא בילקוט פר' זו וז"ל והיה עקב תשמעון הה"ד יד ליד לא ינקה רע אמר הקדוש ברוך הוא לישראל לא תעשו המצות על מנת לקבל שכרן מיד כל מי שעושה כך נקרא רע ואינו מתנקה שלא הניח לבניו כלום שאלו בקש אברהם שכרן של מצות מיד היאך היה משה אומר זכור לאברהם וגו' וכן אליהו הנביא אמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע וגו' ואני נזכר להם, אבל אם עשה גוי מצוה מיד אני נותן לו שכרו שנאמר ומשלם לשונאיו אל פניו וגו' ואין בידו לעולם הבא, מהו לא יאחר לשונאיו אינו נותן