שפתי דעת שכו

מתירא אני מפני הקלות שמא עברתי עליהן מפני שהם קלות ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה לכך נאמר והיה עקב תשמעון אמר דוד לפני הקב"ה גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך זהו שכרן של מצות קלות עכ"ל וקשה מדידיה אדידיה הלא אמר עון עקבי יסבני הרי שחשד את עצמו בבלתי נזהר איך אמר גם עבדך נזהר בהם, וע"ק ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה היכן דיבר זה ולדברינו אתי שפיר שרמז זה בתורה במלת את שתשמור העקב את עם המשפטים שוים בעיניך אלו כאלו, וזה ביאור קישור הפרשיות כי סוף פרשה הקודמת אמר ביעוד השכר שלא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו שכרו בעה"ז כדי להאבידו מן העה"ב אבל לאוהביו ישמור הבטחת שכרו לעה"ב היום לעשיתם ולמחר לקבל שכרם, אך כדי שלא תטעה לומר שיש מצוה קלה ששכרה מועט ויש מצוה חמורה ששכרה גדול ותבא לפלס אורח חיים ויגיעו לך שני נזקים גדולים מזה אחת היא מאחר שיש לך מצוה שהיא קלה בעיניך אז ימצא היצר הרע מקום להדיחך מעל הקלות הרמוזים בעקב וממנה אל החמורות כי כך דרכו של יצר הרע היום אימר עשה כך כו' וכמ"ש הוא ישופך ראש שאם תתחיל להדיחו מעל המצות הראשיות החמורות אז הוא ישופך כי לא יאבה האיש לשמוע לך כולי האי תכף אבל אתה תשופנו עקב אם תתחיל להדיחו מעל המצות שבני אדם דשים בעקביהם אז נקל לך לשופו ולנצחו ומהם אל החמורות כי היצר הרע מתחיל בעקב כנחש המטיל ארס בעקב ומבצבץ ועולה עד למעלה ראש כמ"ש טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה על כן בא להזהירך אורח חיים פן תפלס שיהיו גם הקלות חמורות עליך מצד שהקב"ה המצוה על הקלות כמו על החמורות אם כן בערך המצוה לך כולם שוים זה"ש ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך ר"ל בערך המצוה כולם שוים ואז מסתמא תשמעון העקב עם המשפטים כשיהיו בעיניך קלות וחמורות שוים אז ושמרתם ועשיתם אותם כולם שוה בשוה אבל אם לא יהיו בעינך שוות קלות לחמורות אז תתן פתח אל היצר הרע להתחיל בקלות בעקב ומהם למעלה ראש דהיינו מכף רגל ועד ראש לכך היה דד מתירא דווקא מן הקלות ועליהם אמר עון עקבי יסבני ר"ל כל עיקר מורא שלו היתה מן הקלות עון עקבים שלא יסובבוהו עד כי לא יניחו יצרו לבא גם אל החמורות ומ"ש גם עבדך נזהר בהם הטיל תנאי בדבר גם עבדך נזהר בהם בכל פרטי המצות החמורות אבל בתנאי זה בשמרם עקב רב ר"ל אם אני בטוח בזה שאשמור הקלות הרמוזות בעקב רב אז מסתמא ק"ו הוא שאזהר גם בחמורות וידויק מזה שאם אין אני שומר עקב רב אז ימשלו בי גם אותם, לכר היה דוד מתפלל תחילה על הקלות ואמר שגיאות מי יבין ומנסתרות נקני כי החקות לפי שטעמם נסתרות על כן הם קרובים אל המכשול כי על כן אמר שמא עברתי עליהם ר"ל בשוגג כי לא נזהרתי בהם על כן בקש שינקהו מן הנסתרות ואז ממילא גם מזדים חשוך עבדך ואל ימשלו בי אז איתם ונקתי מפשע רב וממילא נשמע ההפך, שנית היא מי שקלות שוות בעיניו לחמורות מסתמא אינו מצפה לתשלום גמול בעה"ז כי זה תלוי בזה כי מי שאינו עושה מחמת קיבול פרס אז גם כן מסתמא הכל שוה קלות כחמורות וזה"ש ושמרת את המצוה וגו' אשר אנכי מצווך היום לעשותם מצד שאנכי מצוך כי אל יאמר אדם אי אפשי לאכול חזיר ונפשי קצה בו אלא אפשי ומה אעשה כי כך גזר עלי מלכו של עולם ברוך הוא לכך אמר כאן שתשמרם לא מצד שנפשך קצה באיזו דבר או מצד שנפשך מתאוה לקבלת השכר אלא מצד אשר אנכי מצוך היום לעשותם ולמחר לקבל שכרן ואז ממילא עקב תשמעון את המשפטים האלה כי בזמן שקלות יהיו שוות בעיניך כחמורות ודאי לא תפלס ותשקול לומר נטיעה זו שכרה גדול מן זולתה משל למלך שמסר פרדס כו' אז ושמר ה' אלהיך לך את הברית וגו' ישמור לך שכרך