שפתי דעת שכה

יקיימו דברי הרב שנ' ונתתי לכם לב חדש, וקראו אליה קריאה של חביה דהיינו אהבה כפירש"י ויקרא אל משה לשון חבה כו', ואחר כך אמר על ראשון ראשון כנגד דבור ללב דהיינו העושין מיראה אינן ראוין להגאל עד כי מלאה צבאה דהיינו בהגיע עת קץ הקצוב, וכנגד קראו אליה דהיינו קריאה של חיבה ואהבה אמר כי נרצה עונה כדרך שבארנו וכנגד נחמה הכפולה שהזכיר אמר כנותן טעם כי לקחה כפלים בכל חטאתיה על כן דין הוא שתהיה גם הנחמה כפולה, וכנגד דברו על לב שאינו מורה כל כך חיבה אמר זה כנגד הגאולה שתהיה בעתה אף בדור שכולו חייב ועל זה אמר כי מלאה צבאה, וכנגד וקראו אליה קריאה של חיבה אם זכו אחישנה כנגד זה אמר כי נרצה עונה דהיינו בדור שכולו זכאי שיעשו תשובה שלימה עד כי שהזדונות יתהפכו לזכיות

פרשת עקב מאמר (רצח) אם המצות קלות כו'

וחיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, פירש רש"י אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון מה שלא פירש רש"י כן על פסוק עקב אשר שמע אברהם בקולי וכן בפרשה זו עקב לא תשמעון בקול ה' לפי שאי אפשר לפרש בשניהם על מצות הקלות, דח"כ יהיה עקב אשר שמע אברהם מוכרת ואינו דבק אל בקולי כי אם אל עקב ושוב אין למלת בקולי שום דביקות, וכן בפסוק עקב לא תשמעון מוכרת וא''כ בקול ה' אין לו דביקות, אבל כאן פירושו את המשפטים כמו עם המשפטים ואם כן הכל דבוק כמו שיתבאר בסמוך וכאן אי אפשר לפרש עקב כמו בשביל, כי אין נופל לשון בשביל אלא על איזו דבר שהזכיר מקודם כמו להלן כי באברהם נאמר השכר מקודם ועליו אמר דרך נתינת טעם שיברכו בשביל אשר שמע אברהם בקולי, וכן בפרשת זו אמר כן תאבדון עקב בשביל שלא תשמעון אבל כאן הזכיר השכר אחר כך ואיך יפול לשון בשביל או בעבור על דבר שלא נזכר עדיין על כן פירושו לשון עקב ממש שבני אדם דשין בעקביהם כי בזה בא רש"י לתרץ למה הזכיר סוף הפרשה הקודמת ושמרת את החקים והמשפטים וכאן לא הזכיר כי אם המשפטים לבד וע"ק על רש"י שהיה לו לומר ואת המשפטים אחר שלשון עקב מדבר במצות שבני אדם דשים, אלא כך פירושו מתחילה הזהיר על שמירת שני חלקי מצות אלו המשפטים שהם מן המושכלות והחקים שהם כנגד השכל אחר שאין להם טעם נגלה, ואחר כך הוסיף אזהרה שיזהר בקלות כבחמורות כי החקים הם הקלות בעיני האדם לעבור עליהם ני העו"ג והשטן מונין ובסיבה זו בני אדם דשים אותן בעקביהם אם עקביהם עקב ממש הרי הוא משל, ואם עקביהם לשון איחור מלשון אשר חרפו עקבות משיחך יהיה פירושו שעל הרוב מצות כאלו הה מאוחרים לשאר מצות כי אין בני האדם מזורזים בהם כל כך להקדימם, וכה"א נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב וכתיב הורינו דרך חקיך ואצרנה עקב ש"מ שהעקב רמז לחקים על כן בא להזהיר שנית ולומר שיהיה זהר בחקים כמו במשפטים והיה עקב דהיינו החקים תשמעון את רצה לומר עם המשפטים שוה בשוה יהיו שקולים בעיניך אלו כאלו דהיינו קלות כחמורות ואז ושמר א ה' לך את הברית וגומר מאמר (רצט) בילקוט אמר דוד איני מתירא אלא מן הקלות כו' ובילקוט מסיק והיה עקב תשמעון הה"ד למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני אמר דוד רבש"ע איני ירא מן המצות חמורות מפני שהן חמורות אבל