שפתי דעת שכ

בארץ וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה משה מסר נפשו על ישראל לפיכך נקראו על שמו כו' ואם כן מאחר שדומה בעיני כאילו בראתם בריות חדשות על כן רב לך רצה לומר דין הוא שזכות של רבים יהיה גם לך חלק בו זה"ש רב לך, וזהו שמביא פסוק לכן אחלק לו ברבים יהיה לו חלק בזכות של רבים כו' ודעת רבי שמלאי שפסוקים אלו אינן מדברים במשה כלל כי אם במלך המשיח או בצדיקי ישראל אשר הבטיחם ה' לחלק להם ברבים ויהיה מי שיהיה האיש ההוא אשר הובטח על ידי הנביא בנק אחלק לו ברבים סוף סוף עינינו הרואות הטעמים לשבח שנתן הנביא באמרו תחת אשר הערה למות נפשו, ואת פושעים נמנה, והוא חטא רבים נשא, ולפושעים יפגיע ארבע טעמים אלו נתן על שיחלק לו ברבים, מכאן רצה רבי שמלאי לומר שגם מה שאמר הקב"ה למשה רב דהיינו שיחלוק לו ברבים היינו גם כן בשביל ארבע דברים אלו שהיו מצויין במשה כמו באיש ההוא אשר בו ידבר ישעיה כי כמו שהאיש ההוא הערה למות נפשו וע"כ זכה לייעוד לכן אחלק לו ברבים כך משה אמר ואם אין מחני נא על כן נאמר גם למשה רב לך, וכן גם את פושעים נמנה משה כמו האיש הידוע שעליו ניבא ישעיה וכן כל ארבע שהזכיר, וזה פירוש אמת ויציב וברור, וזה שמסיק ושמא תאמר כאחרונים ולא כראשונים מן המזכה את הרבים שזכות הרבים תלוי בו דין הוא שיהיה לו חלק בשכר אותן רבים שבדורו אשר זיכה דהיינו הדור האחרון שבימיו, אבל האבות הראשונים שלא היו בדורו של זה המזכה רבים סלקא דעתך אמינא שלא יהיה לו חלק בזכותן של רבים הראשונים כי לא זיכה אותם שהרי היו בדורות שלפניו ולמה יהיה לו חלק בשכרם ת"ל ואת עצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב יש לו חלק גם בשמחתם כי ידוע שכשהבנים שמחים והם שרוין בשלוה אז יגיע מזה שמחה גם לאבות שנאמר בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל ובהפך זה כשהם שרוין בצרה האבות מצטערין בקבר שנאמר ויבער אש ביעקב, ונמצא שזה המזכה רבים גם בדורות אחרונים גורם שמחה לאבות הראשונים הראשונים בקבר ועל כן דין שיהיה לו גם כן חלק באותה שמחה, ובזה מתורץ למה נאמר לכן אחלק לו ברבים ולא הזכיר שלל ואחר כך אמר ואת עצומים יחלק שלל אלא לפי שחלק ראשן מדבר בעיקר שכר של האחרונים עושי המצות אבל שלל זה מדבר בשמחת האבות בקבר על כן קראו שלל כי סתם שלל יש בו שמחה שנאמר שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב כי לשון שלל מדבר בדבר המשולל ולוקח מאחרים כך שמחה זו לאבות באה מצד הבנים בראותו ילדיו וגומר, ואחר כך נתן שני טעמים על בי הנחות, כנגד לכן אחלק לו ברבים שיהיה לו חלק בשכר של רבים אשר זיכה, אמר תחת אשו הערה למות נפשו על ישראל ואילו לא עשה כן כבר היו כלם מתים ולא היו באים לידי זכיות אלו על כן דומה כאילו הוא בראם ועשאם כך משה לפי שמסר נפשו על ישראל ונקראו על שמו נאמר לו רב לך שזכות הרבים תלוי בו אבל טעם זה אינו מספיק לשיהיה לו שכר בשמחת הראשונים כי כמו שהיו האבות מצטערים אילו היה הבנים מתים כך היו מצטערים אילו היה הוא מת כי לפעמים צדיק אחד שקול בעיניהם ככל ישראל ומצינו זה במשה, ואף על פי שגם משה נמלט זה היה בחמלת ה' עליו אבל הוא לא היה גרם בהצלתו, על כן נתן טעם שני גם על זאת עצומים יחלק שלל לפי שאת פושעים נמנה ר"ל יתן את רשעים קברו כדי שינצלו הרשעים מן הגהנם אגבו כך משה נמנה עם מתי מדבר כדי שיהיו בטוחים כולם לקום לתחיית המתים אגבו כמ"ש כי שם חלקת מחקק ספין ויתא ראשי עם עיין בילקוט פר' זו, וזהו סמיכות ונשב בגיא מול בית פעור לכאן כדעת המדרש שמשה נקבר מול בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור כי היה גם כן קצת סבה על שלא נתקבלה תפלתו, וטעם זה מספיק גם לשיהיה לו חלק גם בשמחת האבות בראותם כי כל בניהם שלהם יקומו