שפתי דעת שיח

לעולם יסדר אדם שבחו של השם יתברך ואחר כך יתפלל מנא לן ממשה שאמר אתה החילות וגו' הודה לו יתברך כי הוא יתברך המתחיל בכל הטובות כמו שנאמר כי ני הקדימני ואשלם, את גדלך זו מדת טובך כו' כנגד גומל חסדים טובים. ואת ידך החזקה שאתה כובש ברחמים את מדת הדין זהו כנגד מחיה מתים ברחמים רבים. אשר מי אל בשמים ובארץ וגו' כד"א אין קדוש כה' וגומר הרי ג' ראשונות אשר בהם אנחנו מזכירים חסדי ה' וזהו שבחו של מקום לומר שהכל תלוי בחסד אל כל היום ואחר כך מתחילין האמצעיות באתה חונן לאדם דעת להורות שאפי' לימוד הדעת הוא בחנינה וחנם. ובזה מתורץ מה שנאמר אעברה נא ואראה פירש רש"י אין נא אלא לשון בקשה למה לא פירש רש"י כן על פסוק הראני נא כבודך אלא לפי ששם בקש משה הכבוד אשר חכמים ינחלו לא בלשון ואתחנן שענינו בקשה של חנם לפי שחשב בדעת שראוי שיעשה ה' שאלתו על כן נא פירושו עכשיו שלא ישיבהו ריקם מעליו כאילו הדבר ראוי מצד שורת הדין להראות כבודו יתברך לאשר להם חשק ורצון אליו יתברך והשיב לו ה' פסוק וחנותי את אשר אחון להורות שהכל על צד החנינה כאמור, ואם כן כשהתפלל בלשון ואתחנן ואמר אעברה נא ודאי פירושו לשון בקשה כעני שואל בפתחו ומבקש מתנת חנם וזהו הפתח שברש"י, לפי ששם אמר הראני נא עכשיו את כבודך כי בקש לראות עולמו בחייו ובאה לו התשובה וראית אחורי ד' של קשר תפילין שנו העולם הזה הרמוז בד' רוחות כמבואר בכלי יקר בפסוק שמע ישראל, ולפי שאמר לו ה' וחנותי את אשר אחון חשב אולי לא נעתר לו ה' בפעם ההוא על בקשתו לפי שלא התפלל בלשון ואתחנן כי ע"כ פתח לו ה' פתח באמרו וחנותי וגו' שאם יתפלל בלשון ואתחנן יעתר לו ה' על כן חזר לשאלתו בלשון ואתחנן ואמר אתה החילות להראות לי פתח להיות עומד ומתפלל כפירש"י כי לפי פשוטו ק' על רש"י היכן מצינו שהקדוש ברוך הוא פתח לו פתח להיות עומד ומתפלל על שאלה זו ולפי מה שכתבתי הוא מושג ומה שמביא רש"י ראיה מן ועתה הניחה לי זו ראיה שניה ונמצא ששני שאלות אלי הראני נא ואעברה נא הכל מענין אחד כי כשם ששם בקש לראות כבודו ית' נן בשאלה זו לא היתה כוונתו לראות את הארץ לחוד אלא לראות פני השכינה כמ"ש אשו יאמר היום בהר ה' יראה לכך נאמר ההר הטוב הזה כי הוא המקום שאפשרי י לאדם לראות שם פני ה' ועולי רגלים יוכיחו לכך נקט הזה כי שם יהיו מראין עלו באצבע ונאמר הנה אלהינו זה, ועל כן באה לו התשובה אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, הזה דווקא כי הוא עיקר הנמנע, וחזר והשיב לו וראית אחורי דל"ת של קשר תפילין ואמר שא עיניך ימה צפונה ותימנ' ומזרחה וגו' והיינו ד' רוחות ע"ד שנאמר באיוב הן קדם אהלך ואיננו ואחו' ולא אבין שמאל בעשותו ולא אחז יעטוף ימין ולא אראה וכל זה להורות לו כי ראיית פניו ית' בעה"ז מן הנמנע

מאמר (רצג) מפני מה נתאוה משה לכנם לארץ ובמסכת סוטה פרק א' דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה היה צריך אלא כך אמר משה רבינו הרבה מצות נצטוו ישראל שאינן מתקיימים אלא בארץ אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו על ידי, אמר ליה הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם שנאמר לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל וגומר לכן אחלק לו ברבים שאני מחלק לו שכר שלם שמא תאמר כאחרונים ולא כראשונים תלמוד לומר ואת עצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב שהיו עצומים בתורה ובמצות, תחת אשר הערה למות נפשו שמסר עצמו למיתה שנאמר ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת ואת פושעים נמנה שנמנה עם מתי מדבר והוא חטא