שפתי דעת שיז

פרשת ואתחנן מאמר (רצב) אין חנון אלא מתנת חנם ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר, אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם לפי שאמר לו וחנותי את אשר אחון אמר לו בלשון ואתחנן וקשה מאי כל מקום דקאמר, וע"ק מנלן שפתח לו פתח להתפלל כי ועתה הניחה לי אינו מדבר מענין שאלה זו כלל וע"ק מאי אע"פ דקאמר, כי בזמן שיתלו במעשיהם הטובים ינכו להם מזכיותיהם ואם יבקש מתנת חנם אין מנכין לו כלום,. ובכלי יקר פירשתי שאין הפירוש שיתלו במע"ט שכבר עשו שהרי לעולם אין לאדם שום חוב על הקדוש ברוך הוא כי כל המצות שהאדם מקיים אין בהם די השיב להקב"ה ככל תגמלוהי אשר כבר גמל עליו מיום הולדו, אך מע"ט שהזכיר כאן הם המ"ט שיעשו מכאן ולהבא כי כמו שמשה לא בקש לכנס לארץ כדי לאכול מפריה אלא כדי לקיים מצות התלויות בארץ כך כל צדיק אינו מבקש מאת ה' שום קיבול טובה כי אם לכדי שע"י הטובה ההיא יוכל לעבוד את ה' על דרך בכל דרכיך דעהו וא"כ היה יכול לתלות שאלתו במ"ט שיבקש לעשות להבא בבואו לארץ ומ"מ הזכיר לשון חנם, ונראה שטעמו של דבר להורות בזה שכל המצות שיעשה האדם אין בהם צורך כי אם לאדם עצמו אבל לא להב"ה כי אם תצדק מה תתן לו, ואם כן גם בזה שהקדוש ברוך הוא מסייע לאדם לקיום המצות גם זה מתנת חנם תקרא כי אין להקב"ה שום צורך בזה ובחנם הקדוש ברוך הוא מסייע לו כדי להשלים חסרון האדם על כן לרבותא נקט משה לשון ואתחנן אפילו בבקשה זו שלא היתה כי אם לכדי שיוכל לקיים מצות התלויות בארץ וקל וחומר בשאר בקשות שאינן כי אם מתנת חנם ולא הוצרך לפרש בכל שאר תפילות לשון ואתחנן כי אם בזו ני סלקא ד"א שאינה חנם לפי שיש לו יתברך איזו תועלת בקיום המצות קמשמע לן שגם בזה אם יצדק לא יתן לו, כלום ודקדק כל זה מן פסוק וחנותי את אשר אחון שני חנינות אמורים כאן והם ב' מיני חנינה שהקדוש ברוך הוא חונן את האדם בהם כי מתחילה מלמדו תורה ומצות ומסייע לו אל קיום המצות בדרך חנינה כדי שעל ידי המצות יזכה האדם לשכר טוב הניתן גם כן חנם לכך אמר וחנותי בלימוד תורה ומצוה את אשר אחון להבא בנתינת השכר הורה שהכל בחנינה כי גם אם יצדק האדם מה יתן ומה יוסיף לו, זהו שאמר ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים וגומר אמרו רבותינו זכרונם לברכה מה אני בחנם אף אתה בחנם, ומהיכן למדו לומר כן אלא שסמכו על מה שנאמר כאשר צוני ה' אלהי רצה לומר כמו שהוא יתברך צווני בחנם כי אין לו שום צד תועלת בזה כך למדתי אתכם בחנם כדי לעשות כן בקרב הארץ וגומר מלשין כן ידוקדק שאינו קאי על קיום המצות אלא לעשות כן ללמד בחנם כאשר למדתי אתכם בחנם לכך פירש רש"י אין חנון בכל מקום כו' כל מקום לרבות בא ולומר פשיטא שבמקום שהפסוקים מזכירים לשון חנינה אצל קבלת הטובות שהוא לשון מתנת חנם שהרי לעולם אין לאדם שום חוב על הקדוש ברוך הוא, אלא אפילו במקום שהוזכר לשון חנינה אצל קבלת החכמה כמו אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה כו' נם שם הוא לכון חנם יען כי אין להקב"ה שום צורך בזה ואינו נותן לך החכמה והמדע כדי שיחזור ויקבל ממך איזו תועלת, ובזה מתורץ לשון כל מקום דקאמר ולשון אף על פי דקאמר וכפל לשון בפסוק וחנותי וגומר להורות כי חסד אל כל היום הן בקבלת הטובות והשכר הן בקבלת החכמה והמדע ועזר האל יתברך עליה, על כן אנו מזכירים בג' ראשונות חסד ורחמים וצדקה, באבות גומל חסדים טובים, בגבורות מחיה מתים ברחמים רבים, אתה קדוש על שם ישראל הקדוש נקדש בצדקה, ועל זה אמרו רבותינו ז"ל