שפתי דעת שיד

או בזמן ממוצע בין שלוה לנוול או בזמן הנוול ומצאם חסר בכולם כי בזמן השלוה יותר שישמן ישורון ויבעט והוא בזמן היותם בארץ נושבת כמ"ש ירכיבהו על ב ארץ וגו' וסמיך ליה וישמן ישורון וגו' ובזמן הממוצע שנמשלו לים יעלו שמים תהומות פעמים במים לרום פעמי' מארץ לתחת אז קצת נמצא בהם שמירת התירה יותר מבימי השלוה ומ"מ בסור הרעה יחזרו למקומם סרו מהר לא זכרו כי צרה קרובה היתה וניצולו, ובזמן שהם בדיוטא תחתונ' בתהומות הארץ התורה נמצאת קצת ביותר אמנם רק מן השפה ולחוץ כי תהום אמר לא בי היא כי בתוכי ממש אינה בנמצא אלא מן השפה ולחוץ דהיינו עמדי וים אמר אפי' עמדי מבחוץ אינה, וארץ אמרה אלהים הבין דרכה כי נעלמה מעיני כל חי המחי' עצמו בתענוגי. הארץ ולפיכך אע''פ שבפסוקי איוב נזכרו כסדר הזה תהום ים ארץ מ"מ נזכרו כך כסדר מציאו' התורה כל הענין קאי על מה שנ' והחכמה מאין תמצא ר"ל ממי ששם עצמו לאין ואפס, ואח הזכיר סדר מציאות החכמה כי בתהום היא מצויה יותר מבים ובים היא מצויה יותר מבארץ, ומ"מ כשהלך השטן לחפש ודאי הלך תחילה לארץ שאם היה הולך תחיל אל התהום ולא מצאה ק"ו שלא תמצא בים ובארץ אבל איפכא אתי שפיר, ע"כ קונ ג' נביאים אלו לשון איכה על כל ג' זמני' אלו כי משה ראה אותם בשלותם בהיותם שקטים ושלוים על אדמתם וראה שרוב שלוה תביאם לידי ביעוט, ולפיכך התחייבו דברי מוסריו הואיל משה באר את התורה הזאת וכשירד מן ההר היינו כשאמר רב לכם שבת בהר הזה כי לכם רב כי הייתם כתינוק הבורח מבית הספר לכם ולא ל ובאותו זמן ירידה מן ההר שראה השטן שאין לכם חשק בישיבת הר זה ורב לכם בעיניכם שבת בהר אז ראה ויספר תור' היכן היא באיזה זמן ישמרוה והשיב לא נתתיה לארץ והכוונה למשה המשפיל עצמו עד לארץ כמו שמסיק בסוף המאמר הואיל ומעטת את עצמך כו' והשטן היה סבור שלארץ פי' בבואם לארץ נושבת אז ישמרו מצות התורה ונרמז לו תשובה זו בפסוק ראה נתתי לפניכם אה הארץ וגו' ארץ אמרה אלהים הבין דרכה זה משה שנ' בו ראה נתתיך אלהים לפרעה וכן כל הדיינים נקראו בשם אלהים והמה יעידון יגידון על מציאות השלוה איך שהיתה גורמת לישראל כל חטאת וכל עון ותמיד דכרי ריבות בשעריהם כי כל עוד שיש להם שלוה גדולה מן האומות ביותר דברי ריבו' מצויין ביניהם וכן העיד משה על דורו כי ראה אותם קרובים לבא אל ארץ נושבת כי כן אמר בואו ורשו את הארץ והיה סבור שיכנס גם הוא עמהם ע"כ אמר על זמן ההיא איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם כי משלשה צדדים ראה שלא יוכל לעמוד, א' כי ידע שרוב שלוה תביאם לידי משא כבד עון כנזכר בהפטרת חזון עם כבד עון וידע משה שאשמת העם תלויה בראשיהם ועל משא זה אמר איכה אשא לבדי משאכם, ב' שרוב שלוה מרבה דברי ריבות ביניהם וע"ז אמו וריבכם. ג' שהם מטריחים על הדיינים כפירש"י ע"ו אמר טרחכם וכדי שלא תקש' ותאמר איך ידע משה מה שיהיה בבואם לארץ נושבת ע"ז אמר אלהים הבין דרכה והוא ידע מקומה ר"ל ארץ אמרה לשטן משה שנקרא אלהים ודיין הוא הבין דרכה כי כבר יקונן בלשון איכה על זמן השלוה איך יביאם לידי רום לב וביעוט ונתן טעה לדבר כי היא לקצות ארץ יביט תחת כל השמים יראה ר"ל כבר הראה ה' למשה מה שיהיה בכל קצוי ארץ, כמ"ש ויראהו ה' את כל הארץ וגו' עד הים האחרון עו היום האחרון לעתיד את הכל הראה לו, ולפי שכל עיקר הביעוט בא להם מן רום לבבם עד לשמים ע"כ נא' תחת כל השמים יראה וכן העיד ע"ז באמרו לא אוכל שאת אתכם לפי שה' אלהיכם הרבה הגדיל אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרום ומעלה ועוד יוסיף ה' עליכם מעלות רמות וזה יביאכם וסתמא לידי רום לב ואשמה ואיכה אשא לבדי וגו', ובמסורת ב' פעמים והנכם א' והנכם היום ככוכבי השמים לרוב