שפתי דעת שיג

טוב הארץ תאכלו וגו' לכך אמר ישראל שהם השלימים במעלות והם לפחות במדריגת השור על החמור ומ"מ לא ידע קונהו לשעבר עמי הם הקטנים ממדרגת הגדולים לא יתבונן להבא כדאמרינן יבינו לאחריתם כי אינן במדריגת החמור אשר הבין לאחריתו שלא לקלקל אבוסו כאמור, ויתכן לפרש חלוקה זו על אשר בעטו בה' ולא שמעו גם בקול מוכיחיהם ישראל לא ידע קונהו הלא הוא אביו שבשמים אשר קנאו ובראו, עמי לא התבונן לשמוע בקול נביאי ה' שנקרא אבוס בעליו ע"ד כל העולם נזון בשביל חנינא בני כו' כמבואר בכלי יקר על פסוק כ"א לשארו ע"ד ונאכל גדיש כי היו מלעיבים במלאכי ה' ובוזים דבריהם ולא זכרו כי בזכותם הם אוכלין בעה"ז וכמ"ש עזבו ה' כאל קדוש ישראל קדושים שבישראל כי עשו כמעשה המרגלים שהילדים דוחפין את הזקנים נזורו אחור להקדים פ' לע' כדרך שנתבאר

מאמר (רפט) במדרש ג' פתחו באיכה ע"ד המאמר תורה היכן היא הלך לארץ לתהום כו'

ובמדרש איכה אשא לבדי שלשה פתחו באיכה משה ישעיה וירמיה, משל למטרונה שהיו לה ג' שושבינים אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפחזותה ואחד ראה אותה בניוולה, כך משה ראה את ישראל בשלוותן ואמר איכה אשא לבדי, ישעיה ראה אותם בפחזותם אמר איכה היתה לזונה, ירמיה ראה אותם בנוולם אמר איכה ישבה בדד עכ"ל, הכל מודים שלשון איכה ממש לשון קינה ונראה שטעמו של דבר הוא לפי שמצינו ברבתי דאיכה על פסוק והמה כאדם עברו ברית כי אדם חטא ונידון בגירוש ושילוח כך ישראל חטאו יגלו בגירוש ושילוח וכמו שיקונו על אדם בלשון איכה שנאמר ויאמר לו איכה כו' המשילו לשון איכה ללשון איכה הנאמר באדם הראשון אם כן וודאי שניהם ענין אחד וילמוד סתום מן המפורש כי לא לחנם כפל הלשון בגרושין ושלוחין כי זה מורה על דבר שאין לו מציאות לגמרי והיא כלא היה כי יש לך מגורשת מתעלה בספר כריתות ואינה משולחת מן הבית והכפל בא לחזק הענין המורה על תכלית ביטול מציאתו לגמרי עד ששייך לומר איכה איה כה כלומר איה האיש אשר כבר היה בנמצא והיה עיקר שבכל המציאות ועכשיו איננו לגמרי כי שולח וגורש ונתבטלה מציאותו לגמרי על ידי חטאו על כן לשון איכה הומאר באדם הראשון הוא לשון קינה על מבחר היצירה שהי' כל המציאות תלוין בו ועכשיו איננו לגמרי כי הועתק מיש לאין מקצה אל קצה כך לשון איכה האמור בשלשה מקומות אלו כולם שוים לרעה ומדברים מן ביטול מציאות האדם על ידי חטאו כמ"ש בני ציון היקרים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר ר"ל מתחלה היו מעש' ידי יוצר הכל שבראם בידם ממש ביתר שאת על כל הנבראים ונהפוך הוא עתה להחשב כנבלי חרש שאין להם מציאות כלל עד ששייך לומר איכה נחשבו וגו' ומדקאמרו לשון איכה בכל ג' זמנים ש"מ שמצאו להם הנביאים מקום לקונן על ישראל בכל ג' זמנים אלו' בין בשלוותם בין בפחזיהם בין בנוולם כי כולם גרמו לישראל לקלקל ע"ד מארז"ל בשעה שירד משה מן ההר בא שטן לפני הקב"ה ואמר תורה היכן היא אמר נתתיה לארץ כו' עד הואיל ומעטת את עצמך תקרא על שמך עיין כל נובח המאמר מסכת שבת ובחיבורי עמודי כש בארתי שם כל הקושיות הנופלות במאמר זה שמהפך השאלות מסדר הפסוקים לגמרי כי שם נא' תחילה תרום אמר לא בי היא ואח"כ אחר ים אין עמדי ואחר כך פסוק אלהים הבין דרכה תשובת הארץ ובעל המאמר הפך הסדר והזכיר ארץ ים תהום ויתר הקושיות שבמאמר זה מבוארים שם והכלל העולה ממאמר זה שהשטן היה מחפש חיפוש אחר חיפוש באיזה זמן ישמרו ישר' התורה ביותר אם בזמן השלום