שפתי דעת שיא

הל"ל ולמוכיחים ינעם ותבא ברכת טוב אלא כך פירושו כשלמוכיחים יונעם שאין להם התנגדות מן המוכחים אז עליהם על המוכחים תבא ברכת טוב ועדיין ק' דהל"ל ועליהם תבא ברכה כי מי לא יודע שכל ברכה טוב אלא טוב קאי על הקב"ה שנאמר טוב ה' לכל ורצה לומר שיתברך מפי הקב"ה הטוב לכל ואם כן קשה הלא כאן משה ברכן, ע"כ אמר זו משלי וה' יברך אתכם כאשר דבר לכם, כי כל אדם יש לו תכלית וסוף על כן ברכותיו יש להם קצבה כמוהו כמוהם, אבל ה' יברך אתכם בלי תכלית וקצבה כשם שהוא בלתי בעל תכלית כך ברכותיו אין להם סוף וא"ת א"כ יאמר נא ברכת ה' ואל יאמר ברכות משה כי יש בכלל מאתים מנה על כן אמר בעה"ז אתם מתברכין ע"י האחרים כי בעה"ו יש כמה ברכות שהם לגוף וכשם שגופו יש לו תכלה כך ברכותיו יש להם סוף וגבול כדבר המדוד והמנוי וברכותיו ראוין להיות ע"י בשר ודם שגם הוא בעל תכלית וברכת כהנים יוכיח וכן לכל הברכות שניתנו בעה"ז היו דיוקא ע"י סרסור אדם אבל ברכות השייכין לעה"ב שאין לי גבול ותכלית והברכות נם כן אין להם תכלית ראוין להיות מפי הקב"ה שהוא בלתי בעל תכלית וראה משה לברכן בשני מיני ברכות אחד ברכות העה"ב שהם משל הקב"ה ונצחיים שנאמר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה במלת סלה הורה הנצחיות וסמוך לפסיק זה שפתים ישק משיב דברים נכוחים ובי קיט דרש זה על דברי מוסריו של משה ונראה לי לפי שמשה ידע שקיבלו תוכחתו ע"י שתיקה כהודאה דמיא שלא השיבו כלים על תוכחתו, על כן דרש עליו פסיק שפתים ישק וגו' ר"נ המשיב דברים נכוחים גורם למוכחים שיסגרו שפתותיהם מלהשיב על תוכח זו כמו שלא השיבו על דברי משה כלום, וי"א שפסוק זה קאי על מה שנאמר אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמיה יזעמוהו לאמים אבל למוכיחים ינעם דבר זה שאמרתי לך מותר למוכיחים לרשע לאמור הלא צדיק היית ובן טובים ולא יאומן כי יסופר עליך מה שהוציאו קול ענות עליך לאמר כך וכך עשית וכאשר ישמע הרשע דבריו יתחרט בלבו וגורם לרשע שפתים ישק שיסגור דלתי שפתיו מלהשיב על תוכחתו ודבריו הנכוחים לאפוקי אם ידבר עם הרשע קשות אז כ"ש דפקר טפי ויענה לו עזות, על כן כלפי שאמר יקבוהו עמים א זר כאן במוכיחים האומרים לרשע צדיק אתה ועליהם תבא ברכת טוב, לכך נאמר כאן ככל אשר צוה ה' אותו אליהם לדבר אתם בנחת וזו הדרך אסר הבין שלמה ע"ה למוכיחים ודרך זה הלך בו גם משה רבינו ע"ה שבתוכחותיו אלו התחיל משבח ואומר והנכם היום ככוכבי השמים לרוב גדולים במעלה ככוכבי השמים וכפי מעלתם לא יאומן כי יסופר שיש בכם שורש פורה רואש ולענה זרע מריעים כי כולכם זרע אמת בנים לא ישקרו וכן כל סיפור דבריו מדבר מזה הענין ני היה משה חושש לזה שלא יאמרו לקנטר בא על כן הוסיף בשבחם כאמור וזה באור פסוקי משלי גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב, אומר לרשע צדיק אתה וגו' ולמוכיחים ינעם וגו' שפתים ישק וגומר וקשה מהו שאמר הכר פנים בל טוב פשיטא איסור גמור הוא, ונראה פירושו כמו לא תכירו פנים במשפט קשה מלת במשפט מיותר שהרי לא הזכיר פרשת שפטים וע"ק למנ"מ אמר להם משה שכך אמר להם כבר, מאמר (רפח) פרש"י על כקטן כגדול

ונראה כי רש"י פירש על כקטן כגדול תשמעון שיהא דין פרוטה חביב עליך כדין מנה וד"א שלא תאמר אזכה לעני כו' דבר אחר שלא תאמר אזכה לעשיר כו'. נראה שקשה לרש"י על פירוש ראשון למה אמר כקטן כגדול בשני כפי"ן הל"ל קטן כגדול דין פרוטה כמנה כי כל ב' כפי"ן באו לתלות ראשון בשני ושני בראשון והרי לפירוש א' לא תלה רק קטן בגדול על כן מסיק ד"א לתרץ כ' שניה והוא שלא תאמר אזכה לעני וא"כ ממ"נ יצא העני זכאי ויהיה לו יתרון על הגדול העשיר לכך