שפתי דעת לא

שם שנקרא דביר שמשם הדיבור יוצא אלא אפילו ומרוה גם הוא יורה באצבעו לאמור זה אלי וזהו לשון המוריה המורה יה ר"ל יורה עליו באצבעו, ונקט שם יה המתווך בין איש לאשה כי שם מקום זיווג השכינה לישראל ועל כן היו שם ט"ו מעלות מן עזרת אנשים לעזרת נשים, ולך לך עונה מאה כמספר אמות המקדש כדאיתא פרק חלק, ורמז לו שתכלית הליכתו אל הר המוריה כי שם יקנה השלימות הגדול אשר אפשרי למין האנושי להשיגו בעה"ז ומכאן ראה רש"י נפרש הלוך ונסוע הנגבה לצד הר המוריה ותדע כי מהלכו של אברהם היה מן צפון לדרום., ואצל לוט נאמר ויסע לוט מקדם פירש"י שהיה מהלך ממזרח למערב כי זהו ההבדל שבין זקני ת"ח לזקני עם הארץ כי זקני תלמידי חכמים מוסיפין והולכין וזקני עם הארץ מטפשין והולכין על כן היתה תנועת אברהם מן צפון מקום חושך אל הדרום מקום עיקר האור ותנועת לוט בהפך זה מן מזרח מקום האור אל מערב מקום החושך יען כי אברהם כל העתק שלו היה אל יי' כמ"ש לך לך ותנועת לוט בהפך זה שנסע לו מן קדמונו של עולם כפירש"י, והקב"ה אמר לאברהם להנחילו שני הצלחות כאחד הן הצלחת הנשמה הרמוזה באומרו לך לך אל עצמותך כי מקור חוצבה מן הקב"ה הן הצלחת הגוף האמור בואעשך לגוי גדול כו' והיינו מה שאמר להנאתך ולטובתך, להנאתך הם טובות העה"ז שאין בהם כי אם הנאת שעה ולטובתך ליום שכלו טוב לפי שבהנאות העוה"ז הדרך ממעט שלשה דברים כו' מאמר (כב) ברכתי מאתר לאתר נפש

וברבתי מסיק מבית לבית חלוק מאתר לאתר נפש ר"ל ההונך ונעתק ממקום למקום מאבד נפש וק' וכי נפש הוא חובל ומאבד והלא אינו ממעט כי אם שם ממון פריה, אלא שרמז שלשתן בראשי תיבות של נפש נחלה פריה שם כי כל ממון נקרא בלשון הקודש נחלה ובלשון חכמים נכסים וכן רמזם הפסוק ותקצר נפש העם בדרך חמרו אוי לנו כמה לבטנו בדרך כי הוא ממעט נחלת נו ופריה ורביה והשם ר"ת נפש, ואעפ"י שהבטיחו הקב"ה בשני הצלחות מ"מ לא הלך אברהם כדי לקבל ברכות אנו אנא הנך כדי לקבל שלימות זה שיוכל שם לקבל הדיבור זה"ש וילך אברם כאשר דבר אתו ה' ר"ל כאשר דבר אתו הלך מיד כדי שיהי' מוכן שם לקבל הדבור אבל לא הלך כי אם בכדי שיקבל טובות הגופניות בעושר וזה שנאמר וילך אתו לוט ע"ד קרב לגבי דהינא ואידהן כדי שעל ידי דביקתו עם אברהם יתעשר כמ"ש וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר וגומר מי גרם לו זאת הליכתו עם אברם כו' לכך נאמר וילך אתו לוט לא בעבור דבר ה' אלא כדי להיות אתו עמו כלומר אליו יגיע גם התועלת ממנו, וכן נאמר ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה ר"ל לא הלך כדי לילך הנגבה אלא כדי לילך עמו קרוב לגבי דהינא, וזה ביאור המדרש משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום כו' וכן בנמשל שקודם שדיבר אליו ה' היה אברהם עובר ממקום למקום שהרי כבר יצא עם אביו מארץ מולדתו ובעוד היותו עובר ממקום למקום ראה בירה דולקת כך אברהם נסתכל בשמש דולקת כי מן מהלך השמש הכיר בוראו כי מתוך תנועת השמש הכיר שיש לעולם מנהיג כמ"ש מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו ואולי מטעם זה היה כל מסעו הנגבה מקום השמש, אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג כי התנועות ההפכיות שראה בגלגל השמש אמר שאי אפשר שיהיה בלא מנהיג כנודע לבעלי המחקר עד שהציץ עליו הקב"ה ואמר אני בעל העולם, בלשון בעל ובלשון כי הוא אדוניך חתם כל ענין האמונה, כי בימי אברהם היו מאמינים קצתם בסיבה ראשונה שיש מניע ראשון לכולם אך שמקצתם טעו לומר שכולם מחוייבי המציאות ומקצתם טעו ומר שלגודל רוממותו ית' אינו משגיח בשפלי' ובזה עשו פירוד בינו לבין יושבי עולם התחתון: מאמר (כג) אחות לנו קטנה שאיחה כי העולם ועל כן דרשו ברבתי על אברהם פסוק אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה כל באי