שפתי דעת שח

מאמר (רפה) במדרש הדברים לשון דבורים כו'

ובמדרש הרבתי פי' זו וז"ל אלה הדברים א"ר שמואל בר' נחמן אמר הקב"ה כדבורים היו בני מתנהגים ע"י צדיקים וע"י נביאים וקשה מה קשה לו באלה הדברים שהוכרח לפרשו מלשון דבורים, לפום ריהטא נראה לפרש שכל מקום שנאמר אלה הדברים לדרשה אתי כי בשבת נדרש על ל"ט מלאכות ובמתן תורה פירש"י לא פחות ולא יותר וכאן רצה לפרשו על מעשה הדבורים שכל הדבורים הקטנים הולכין אחר הדבורה הגדולה שנקראת אם לכולן כך ישראל ילכו הקטנים אחר גדוליהם ורמז זה בתחלת דבריו לפי שכל עיקר תוכחה זו היתה על מעשה המרגלים שגרמה להם שהיו מטולטלין מ' שנה במדבר שכן פרשה זו מן ותקרבון אלי כלכם התחיל לספר מעשי המרגלים לומר להם שקריבה זו היתה שלא כהוגן ילדים דוחפים את הזקנים כו' וכשם שמוסר ראשון היה בענין המרגלים לכך רמזו באלה הדברים שישראל יש להם לעשות כמעשה הדבורה ודקדק זה מן סוף הענין במעשה המרגלים שנאמר ויצא האמורי היושב בהר לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים. וק"ל נקט דווקא דבורים, וע"ק ויצא האמורי לשון יחיד, וירדפו אתכם לשון רבים אלא שר"ל בסאסאה בשלחה תריבנה הכל מידה כנגד מידה לפי שחטא מרגלים נמשך מזה במה שלא הלכו הקטנים אחר קצת גדוליהם אלא ותקרבון אלי כלכם בערבוביא ילדים דוחפים את הזקנים כו' על כן יצא משפט מעוקל זה ואולי אילו היו נמלכים בזקניהם או בראשיהם לא היו באים לכלל שליחות המרגלים להרהר אחר דבר ה' אשר אמר אעלה אתכם לא ארץ טובה וא"כ המה לא עשו כמעשה הדבורים שהקטנים הולכין אחר הגדולה, על כן מדה כנגד מדה בא עליהם האמורי אשר עשה כמעשה הדבור' כי מלך האמורי הלך בראש שנאמר ויצא האמורי ואחריו כל העם וירדפו אתכם ודבר זה שאמרנו שבזמן שאין הקטנים הולכין אחר הגדולים אז יצא משפט מעוקל בכל דבר על כן הקדים משה דבר זה לכל מוסריו באמרו ותקרבון אלי כולכם, כי בזה מיושב מה שנאמר בפרשה הבו לכם אנשים וגומר ואשימם בראשיכם ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות פירש"י החלטתם הדבר להנאתכם כו' וק' אלה הצאן מה עשו שנדרוש עליהם תשובה זו לרעה כי אם טוב הדבר בעיני השה איך לא יענו גם המה טוב הדבר. אלא כך פירושו מדקאמר משה זה בתוכחות ש"מ שכך פירושו כי משה אמר להם ואשימם בראשיכם ויש בו ב' פירושים הן פשוטו שיהיו להם ראשים לכל דבר שבקדושה הן מדרשו שאשמת העם תלויה בראשיהם כי חטאת תקהל המה נושאים עליהם עונותיהם וכשאמרתם טוב הדבר וגומר מסתמא החלטתם הדבר להנאתכם כי טוב הדבר שהמה ישאו עון העם כי זהו להנאתכם אבל לקבלם עליכם לראשים ליצא ולבא בראש על זה ודאי לא אמרתם טוב הדבר והמופת מל זה שהרי במעשה המרגלים ותקרבון אלי כולכם בערבוביא זקנים דוחפים את הראשים וילדים דוחפין את הזקנים א"כ מסתמא מעולם לא עלתה על לבבכם א להם משפט הבכורה והראשית וא"כ מהו שאמרתם טוב הדבר אלא להנאתכם לבד אבל לא נרציתם לעשות כמעשה הדבורה לילך אחר זקניכם וראשיכם צדיקים ונביאים, וזהו שקרא עליו תגר גם ישעיה באמרו ירהבו הנער בזקן וגומר ורמזה באמרו שמעו שמים והאזינו ארץ שלא בה"א הידיעה כנ"ל. ואמר אחר כך מכף רגל ועד ראש אין בו מתום וגומר ר"ל כשהנהגת ישראל מתחלת מכף רגל והולכת עד הראש ר"ל הגדולים נשמעים לקטנים אז אין בו מתום

מאמר (רפו) משל לנחש שאמר הזנב לראש אני אלך תחילה זהו המשל אשר הביא לנחש שאמר הזנב אל הראש אני אלך בראש והפילו בקוצים באש ובמים ב' עיין ברבתי בפסוק ואשימם בראשיכם ויכול להיות שעל זה אמר