שפתי דעת שה

גלותינו לפיכך אמר יגלו בראש גולים כי אז יש תקוה שהנשארים בארץ שאינן הולכין בדרכיהם יתלו על שבר יוסף ויבקשו רחמים עליהם, וזה אין צריך אריכות דברים כי הכל יודעין בדורינו מנהגם של השותים במזרקי יין הפורטים עלי נבל שלא נחלו על אריכות הגלות ולפי שמדרכן להשליך פרוטות אל תוך הנבל על כן אמר הפורטים, וזה"ש האוכלים למעדנים נשמו בחיצות האמונים עלי תולע חבקו אשפתות ויגדל עון בת עמי וגו' שמע מינה שעל צד העונש נאמר זה כי כן מורה לשון למעדנים בלמ"ד רצה לומר שאינן אוכלים ושותין ושמחין לשם שמים אלא למעדנים בשביל המעדנים כי זהו תכלית אחרון אצלם על דרך שנאמר הצום צמתוני אני וכי תאכלו וכי תשתו הלא אתם האוכלים וגו' רצה לומר אלו הייתם צמים או אוכלים לשם שמים הייתי צם עמכם ואוכל עמכם ר"ל הייתי מצטער בצערכם ושמח בשמחתכם אבל מאחר שכל מעשיכם לא לש"ש אם כן אין אני צם עמכם גם כי תאכלו למעדנים אתם האוכלים ולא אני לפיכך נשמו בחוצית האמונים עלי תולע כי מרבה בשר מרבה רימה רצה לומר שהם אמונים ומגודלים בריבוי התאות שסופם לרימה ותולעה הם חבקו אשפתות מקום רימה ועל זה אמר ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום, ויש ליישב התחיל בעון וסיים בחטאת וסתם עון מזיד וחטאת שוגג ומי לא ידע בכל אלה שעון גדול מחטאת, וכפי הפשט יש לפרש על דרך שאמרו רז"ל בבא מציעה והגד לעמי פשעם אלו ת"ח ששגגות נעשו להם כזדונות כו' אם כן קרא לת"ח עמי, דון מינה לעון עמי הנאמר כאן שגם הוא בתלמוד חכם מדבר וחטאת שלו נקרא עון. אך על צד הרמז נוכל לומר שמה שאמר ולא נחלו על שבר יוסף מדבר באותן המרבים בתענוגים רובם צרי עין בעניים ואינן נותנין מסעודתן ולא מממונם לעניים ולא עשו כיוסף שהיה המשביר לכל עם הארץ זהו שאמר ולא נחלו על שבר יוסף שלא נחלו וירשו מדה זו מיוסף הצדיק שנאמר כי יש שבר במצרים או נחלו כפשוטו שאין לבם כואב על שבר יוסף שאינן עושין כמותו על כן יגלו בראש גולים וכן בני גד וראובן שהי' ממונם חביב עליהם כי בעבורו בחרו להם א בח''ל וגלו בראשונה לכל השבטים לפי שהצדקה מקרבת הגאולה שנאמר ושביה בצדקה ק וחומר שלא יגלו אם היו בהם בעלי צדקה לכך אמר ויגדל עון בת עמי ר"ל שתים רעות עשו שאוכלים לשם מעדנים ולא לכדי שיהיו אבריו חזקים אף בריאים להטריח ולעסוק בעבודת ה' ויגדל עון בת עמי רוצה לומר עוד מצד אחר יגדל העון, והוא מחטאת סדום מ' דמחטאת אינה מ' היתרון אלא מ' הנמשך רוצה לומר מה שקבלו ולמדו מאנשי סדום שהיו רעים וחטאים פרש"י חטאים בממונם לכך נקט כאן מחטאת סדום ההפוכה כמו רגע כי כך נאמר אל תיגע להעשיר וגו' התעיף עינך בו ואיננו פירוש ברגע אחד ילך ממך הממון על כן היו הפוכים כרגע כך גדלה עונם של האוכלים למעדנים שאפילו יד עני ואביון לא החזיקו כסדום אחותם כמו שנאמר כמעט כסדום היינו וגו' וכל המוסר הלזה נרמז בקברות התאוה אשר כנגדו אמר כאן ישננו על דרך שנאמר כי סובא וזולל יורש וקרעים תלבש נומה רצה לומר כל סובא וזולל יבא לידי תנומה ושינה כמנהגם אחר כל אכילה גדולה וכ"ש אחר שתיה גדולה שבא לידי שינה ולא זכר בשום מסכן על כן יוורש וילביש קרעים אחר שמסתמא יד עני ואביון אינו מחזיק שום זולל וסובא ורפידים שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה לאש על כן אמר כאן הוקרנו נעשו קר על ידי סלוק אש התורה באו לידי קרירות וכן היה העונש מדה כנגד מדה אשר קרך בדרך וגם זה רמז לדורות שאבדה הארץ על מאסם בתורת ה' כי התורה עץ חיים למחזיקים בה ולא למרפים ידיהם מד"ת וכמו שנאמר רק חזק ואמץ, והוקרנו ע"י מות כעמלק כי הוקרנו משמש גם לשון ניקור עינים כמו אני קרתי, וכמו שנאמר והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם כיתידות המנקרות עיניכם ולצנינים בצידיכם ע"ד בהדי הוצא לקי כרבא ואת"ל שלא ינקרו עיניכם מכל מקום