שפתי דעת שב

ראה מה קרה לך בדרך כאן חששת ראשך כאן הוקרנו כי אכלת צונן כאן ישנת יותר מדאי וכיוצא בהם ותוכחה זו כדי שלא ישוב לכסלה כך עשה ה' לישראל בנו בכורו אשר היו במצרים מוכים בכל חלאי ומדקי מצרים והיינו האמונות והמעשים אשר לא יעשו ורצה ה' ליישבם בארץ הקדושה אך אי אפשר להבריח מן הקצה אל הקצה על כן עשה להם חניות ומסעות בדרך כדי למרק חלי הנפשות מעט מעט ומה שקלקל גם בדרכים הוא מזכיר ברמז כדי שלא יבואו עוד לכסלה

מאמר (רפא) ג' מקומות נקראו על שם קלקולם רפידים ורתמה וקברות התאוה והזכיר במסעות אלו ג' מקומות אלו שנקראו על שם קלקולם רפידים וקברות התאוה ורתמה כדי לרמוז לדורות שבעון ג' אלו גלו ישראל מעל אדמתם שרפו ידיהם מן התורה כמ"ש על מה אבדה הארץ כו' על עזבם את תורתי וגו' ומסיק בילקוט בפסוק זה מצינו שויתר הקב"ה על עבודה זרה ועל גילוי עריות ול שפיכות דמים ולא ויתר על מאסם בתורת ה' כאשר גם בדורינו אין לומדי התורה חביבין על ישראל ובפיהם ינשאום ולבם בל עמם. קברות התאוה על רודפי התאוה שנאמר השותים במזרקי יין וגומר לכן עתה יגלו בראש גולים וגומר, ומרגלים בעון לשון הרע קבעו בכיה לדורות והיינו ט' באב שנאמר בו בכה תבכה בלילה שנאמר ויבכו העם בלילה ההוא למאי נפקא מינה הגיד לנו הכתוב שבכו בלילה ועוד ההוא על איזו לילה הוא אומר בנוכח אלא ודאי על ליל ט' באב המיוחד לדורות לבכיה ואולי רמז בבכיה זו גם כלפי מעלה כביכול

מאמר (רפב) בגמי במסתרים תבכה נפשי כו'

ע"ד שמסיק מסכת חגיגה פרק א' ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גומ' מאי במסתרים אמר רב שמואל בר אויא משמיה דרב מקום יש להקב"ה שבוכה בו ומסתרים שמו, ומאי מפני גוה, אמר רבי יצחק מפני גאותן של ישראל שנטלו מהם ונתנה לאומות, רב שמואל בר נחמני אמר מפני גאותה של מלכות שמים שנטלה, ומי איכא בכיה קמיה קודשא בריך הוא והכתיב עוז וחדוה במקומו לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי ובבראי ליכא עצבות והכתיב ויקרא ה' ביום ההוא למספד ולקרחה ולחגור שק שאני חורבן בית המקדש דאפילו מלאכי השרת נן שנאמר הן אראלים צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון ודמוע תדמע עיני ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה' ג' דמעות הללו למה אמר רבי אלעזר אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו עד כאן, וקשה במאי קמפלגי רבי שמואל ורבי יצחק בלשון גוה, ומה קמקשה ומאי מפני גוה כאילו קושיא זו תלויה בתירוץ שקדמה, ועוד קשה למה לא תירץ שאני חורבן בית המקדש כו' על קושיא ראשונה, ומאי אפילו דקאמר ומהיכן למד לעשות קל וחומר ממלאכים, ועוד קשה למה ב' דמעות על ב' חורבנין ועל ישראל שגלו פעמים רק בכיה אחת, ונראה לפרש לפי שמצינו במדרש שהמלאכים לא הסכימו על בריאת האדם וכשהאדם חוטא אז הקב"ה מסתיר הבכיה מפני המלאכים שלא יאמרו הלא לא הסכמנו שיברא כי ידענו את זדון לבבו והיינו דווקא הבכיה שהיא על חטא ישראל, אבל הבכיה שעל ן חורבן בית המקדש הנוגע בכבוד השכינה אף על פי שגם זה נמשך מן עון ישראל מכל מקום מאחר שהדבר נוגע בכבוד השכינה על כן אפילו מלאכי השרת בכו ודקדק ו מלשון הן שאמר הן אראלים צעקו חוצה כי כל לשון הן נאמר על קל וחומר כמו וגומר הן בני ישראל לא שמעו וכן רבים ופסוק זה שהם חלוקים בו כתיב בו