שפתי דעת ש

הניסים או רובן היו בחניות חוץ מקריעת ים סוף או לפחות הוה ליה למימר בכל מסע וחניה. ועוד קשה למה נשא המשל על בן חולי. ולמה פרט דווקא ג' פרטים חלו כאן ישננו הוקרנו חששת ראשך, כפי הפשט יתכן לפשר שכמו שבארץ מצרים היו ישראל סגורים על ידי שר של מצרים אשר סגר בעדם לבלתי תת יוצא משם שאפילו עבד לא היה יכול לברוח כך בבואם המדברה סגר עליהם שר של מדבר כי מטעם זה אמר פרעה לבני ישראל סגר עליהם המדבר רצה לומר שר של מדבר אינו מניחם לצאת לפיכך הם חוזרים לאחור וכן בכל חניה וחניה כל זמן שלא באו לארץ הקדושה מקום המיוחד אל השם יתברך לבד ואין לשרי מעלה שום ממשלה בו, היו בחוצה לארץ תחת הקליפות החיצוניות והם היו מעכבין על ישראל בכל חניה וחניה לסגור בעדם לבלתי תת להם מקום לצאת. נמצא אתה אומר שכל מסע ומסע בפני עצמו היה בנס אבל לא כל חניה, לכך סמך דרש זה לפסוק אלה מסעי לתרץ בו למה לא הזכיר גם החניות כאמור, ומטעם זה פרט הכתוב אשר יצאו מארץ מצרים להקיש כל נסיעה ונסיעה לנסיעה ראשונה יציאתם מצרים מה יציאה זו בנס כך כל יציאה ממקום כל החניות היה בנס כזה, ועוד הזכיר שני ניסים בויסעו מרעמסס כי מתחילה אמר שנס גדול נעשה להם במה שנתקבצו מכל ארץ מצרים כהרף עין אל רעמסס כפירוש רש"י פרשת יתרו, ועוד נעשה נס שני שבאו מן רעמסס סכותה כהרף עין מן מהלך ק"ך מיל כפירוש רש"י פרשת בא ונס זה נעשה להם בזכות יעקב נסע סכותה כפירוש בעל הטורים פרשת בא לפיכך לא נעשה נס זה כי אם לבני יעקב ולא לערב רב אבל נס ראשון נעשה גם לערב רב כי כשם שישראל נתקבצו מכל ארץ גשן אל רעמסס כך כל הערב רב כל מי אשר נשאו לבו לדבק בישראל בא לרעמסס לפי שעה על כן נאמר ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכות כי נס זה שנעשה בנסעם מרעמסס ובואם לסכות תכף ומיד נעשה דווקא לבני ישראל כי יעקב בנסעו סכותה התפלל שם על בניו שיבואו לשם תכף כדי למהר ביציאתם לארץ. אבל פסוק ראשון ויסעו מרעמסס שלא הזכיר החניה בסוכות גם לא הזכיר בני ישראל היינו לפי שמדבר באותו נס שנתקבצו כולם לרעמסס כהרף עין הן בני ישראל הן הערב רב והמופת על זה שהרי כולם נסעו כאחד מרעמסס בחמשה עשר יום ממחרת הפסח ואחר שלא יצאו כי אם ממחרת הפסח כי אז אמר להם פרעה קומו צאו מתוך עמי וקודם שנתן להם רשות לא היה שום אחד מהם משים נדרך פעמיו ואין כאן מקום לומר שקודם ט"ו בחודש באו לרעמסס. או שאחר יום ט"ו יצאו מקצתן אלא כולם הלכו ביום ט"ו מזה תלמוד לומר שנסיעתם מרעמסס ביום אחד היה בנס. ומה שאמר אחר כך יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים אף על פי שבתחילת הפסוק כשבא להזכיר הנס שנעשה להם בנסיעתם מרעמסס כולם ביום אחד לא הזכיר בני ישראל להורות שגם לערב רב נעשה נס זה מכל מקום בסוף הפסוק כשבא לומר שיצאו ביד רמה לעיני כל מצרים הזכיר דווקא בני ישראל להורות שהערב רב לא יצאו ביד רמה לעיני כל מצרים כי היו יריאים מן המצרים והראיה על זה שהרי נאמר לפרעה כי ברח העם והיינו הערב רב כמבואר פרשת בשלח בכלי יקר, ולכן הזכיר בפרשה זו ג' ניסים שנעשו בג' מסעות א' סתם מסע ממצרים היה בדרך נס שהרי מתחילה לא היה יכול אפילו עבד לברוח ב' נס נסיעתם מכל ארץ מצרים לרעמסס לפי שעה, ג' נסיעתם מרעמסס סכותה לפי שעה מהלך ק"ך מילין ובתלתא זמני הוי חזקה לומר שכל המסעות שנזכרו בפרשה כולם היו בנס על ידי שבכל חניה רצו לעכב עליהם שרי מעלה של חוצה לארץ ונסגור בעדם ובעזרת השם יצאו ועל כן פרט מ"ב מסעות כנגד שם מ"ב כי בכל מסע יצאו בחלק מן השם של מ"ב ועל כן הביא בלעם מ"ב קרבנות לבטל מהם עזר האל יתברך אשר עזרם בשמו הגדול יתברך של מ"ב כשתכתוב יו"ד ה' וו' ה' ויש בו דרכים אחרים ידוע ליודעים, ורש"י פירש פרשת