שפתי דעת רצד

אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה מלשין הרע שנ' וידרכו לשונם קשתם שקר וגו' ונתן לי לחם לאכול מג"ע כמו שכתוב כי אם הלחם אשר הוא אוכל, ושבתי בשלום א בית אבי משפיכות דמים והיה ה' לי לאלהים מע''ז, רבנן פתרו לה כל ענינא ושמרני בדרך מע"ז וג"ע ש"ד לשון הרע אין דרך אלא ע"ז שנאמר הנשבעים באשמת שומרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע, ואין דרך אלא ג"ע שנאמר כן דרך אשה מנאפת, ואין דרך אלא ש"ד שנאמר בני אל תלך בדרך אתם וגו' וימהרו לשפוך דם, ואין דרך אלא לשון הרע שנאמר וידרכו לשונם קשתם עכ"ל, ונראה שלכך נענש יעקב באיחור נדרו על ארבעתן כי הוא נדר שאם יצילו הקב"ה מכל ד' עבירות אלו אז יעשה מן האבן הזאת מצבה ויען כי יעקב איחר מלעשות את שלו גם ה' לא עשה את שלו ומכל מקום מה שנדר יעקב נדרו על זה האופן לפי שידע שבעון ד' ראשי עבירות אלו יחרב המקדש על כן אמר שאם יצילו ה' מארבעתן אזי והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית שיהיה בנוי כי כבר הראה לו המקדש בנוי וחרב ובנוי כמו שדרשו על פסוק אין זה כי אם בית אלהים וכן מסיק במסכת יומא מקדש ראשון מפני מה חרב מפני שהיה בהם ע"ז ג"ע וש"ד כו' לפיכך הביא עליהם ג' פרעניות שנאמר לקן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער אבל מקדש שני מפני שהיה ביניהם שנאת חנם, ובמקדש ראשון לא היה שנאת חנם והכתוב מגורי אל חרב היו עמי לכן ספוק על ירך אלו בני אדם האוכלים זה עם זה ודוקרין זה את זה בחרבות של לשונם ההוא בנשיאי ישראל, ומסיק שם ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קיצם פירש"י במקדש שני היו רשעים בסתר פירוש לפירושו חטא שנאת חנם נמשך מריב לשונות שנאמר מלשני בסתר רעיהו כי כל בעל לשון מכה רעיהו בסתר כי לכך נאמר במקדש ראשון שהיו נשיאי ישראל בעלי לשן שונאי חנם לכן ספוק על ירך ר"ל מה ירך בסתר הסתירו רעתם ומטעם זה גם קצם לא נתגלה כי כל מסתיר רעתו אינו מקבל תוכחה כי יאמר חף אנכי בלי פשע ואין ברוחי רמיה על כן לעולם אינו שב מרעתו לכך אין קץ נגלה בדורות הללו המראים עצמם כשירים ותוכם מלא מרמות ותוך כי אילו היה נגלה אז להדורות שקודם קץ הגאולה לעולם לא יקבלו תוכחה ומוסר אחר שידעו כי לא יהיה הקץ בדורותם ובנגלה יסתיר רעתו אבל ההמון עם שהיו בחורבן ראשון אף אם נגלה קצם מ"מ לא היה בית מיחוש לדור שהיה קודם זמן הגאולה שלא יקבלו מוסר מצד שיכחישו רעתם שהרי נאמר איך תאמרי לא נטמאתי וגומר ראי דרכך בגיא. ועל צד הרמז הזכיר בפרשה זו ראשו המטות ואחר כך לבני ישראל כי המאחר נדרו נכשל בארבע עבירות אלו לשון הרע כולל את כולם יחד והיה מצוי בבית ראשון בין ראשי המטות ובבית שני בין כל ישראל על כן בא הצווי לשניהם לא יחל דברו שלא יעשו דבריהם חולין וכן ככל היוצא מפיו יעשה ולא יעבור על הנדר והשבועה התלוי גם כן בלשון כדי שלא יגרמו החורבן כאשר קרה לסוף כמ"ש ואם חי ה' ישבעו אכן לשקר ישבעו וזה הדבר אשר אמרנו שלא הזהיר כי אם על הלשון לפי שחטא זה כולל כולם מבואר מדברי רז"ל שלשון הרע מגדיל עונות כנגד ע"ז ג"ע וש"ד כי בכולם נאמר גדולה וכאן נאמר לשון מדברת גדולות וכטעם כי ע"י חטא הלשון יבא לידי כולם כי המרגיל לשונו לדבר שקר סופו לשקר גם בשבועות ונדרים כי לכך נאמר לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין במילי דעלמא ואז ככל היוצא מפיו יעשה גם בנדר ושבועה כמ"ש לא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו וגו' כי מאן דעביד הא נפיל בהא וע"י חילול הנדר יכשל בע"ז ג"ע וש"ד ע"י סילוק שומריו מן החטאים הללו הלא המה שמות אל אלהים ה' כמוזכר למעלה. ונמצא שחטא הלשון כולל את כולם לכך נאמר בו גדולות. וזהו כוונת המדרש שהזכרנו כי ר' אבהו דורש כל אחת מפסוק בפני עצמו אבל רבנין פתרין בכל ענינא לפי שקשה להם למה זה ירמיה