שפתי דעת רצג

יודע וישראל הוא ידע כו' ולמה הזכיר ג' שמות וע"ק על השנות זכירת ג' שמות אלו לא דבר ריק הוא. ע"כ אני אומר שג' שמות אלו שומרים את האדם מן ג' ראשי ברות והם ע"ז ג"ע וש"ד אבל לשון הרע בכלל ש"ד שכן נאמר בשחוטי חוץ דם יחשב איש ההוא דם שפך כנ"ל, כי הנטמא בעריות פוגם שם של אל שכן נאמר כי את כל תועבות האל וגומר בפרשת עריות וכמארז"ל קשה עונשן של מדות משל עריות דאילו אן נאמר אל כו' וע"י ש"ד פוגם שם אלהים שנאמר שופך דם האדם וגו' כי בצלם אלהים עשה את האדם. וע"י ע"ז פוגם שם ה' שם של הויה שכן דרש ברבתי והיה ה' לי לאלהים מע"ז כו' כדלקמן, כי בזה נבדל שם המיוחד מכל השמות שכן כל עע"ז אינן קוראין, שמות של ע"ז כ"א בשם אל או אלהים ולא בשם שם הויה כי אם מודים שאינן נצחיים ולא יפול עליהם שם של הויה המורה על היה הוה ויהיה ומטעם זה לא נאמר בקרבנות לא אל ולא אלהים כי אם שם ה' כמו שכתב המורה שטעם הקרבנות להבדילם מע"ז וכמ"ש משכו היינו מע"ז וקחו לכם צאן לעבודת ה' על כן אמרו בני גד וראובן אל אלהים ה' הוא יודע כשם שיצאנו נקי מה' ומישראל מן חשד ראשון כשנדרנו נדר לגבוה לצאת בראש החלוץ אשר נחשדנו אז לאמר שלא נקיים הנדר ונפגום ח"ו בג' שמות אלו כדרך שנכשל יעקב בשלשתן ע"י שאיחר נדרו וסופנו מוכיח שאנחנו נקיים מן אותו חשד שהרי כבר קיימנוהו, כך אל אלהים ה' יודע שאנחנו נקיים גם מן חשד בוני במה כי לכך אמר להם יהושע המעט מכם עון פעור וגו' מה ענין עון פעור לכאן אלא לפי ששם נכשלו בכל ג' אלו ג"ע בבנות מדין. ע"ז שנאמר וישתחוו לאלהיהן. ש"ד שנאמר הרגו איש אנשיו דומה לש"ד שנכשל בו יעקב בבני שכם כדמסיק ברבתי

מאמר (ערה) והייתם נקיים מה' ומישראל בירושלמי

ובירושלמי דשקלים מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים שצריך אדם לצאת ידי שמים וידי הבריות בתורה כתיב והייתם נקיים מה' ומישראל בנביאים כתיב אל אלהים ה' הוא יודע וישראל הוא יידע, בכתובים כתיב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, גמליא זונא שאל את ר' יוסף בר ביבון איזה חמור שבכולם והייתם נקיים מה' ומישראל, לפום ריהטא נראה שלכך פרט ג' מקראות אלו דווקא לפי שהם כנגד ג' עמודים תורה עבודה גמילות חסדים הכוללים כל התורה כי פסוק ומצא חן ושכל טוב קאי על מה שנאמר בני תורתי אל תשכח וגו' והיינו עמוד התורה, ופסוק אל אלהים ה' וגו' מדבר במזבח שבנו ונחשדו בקלקול עמוד העבודה, ופסוק והייתם נקיים מה' ומישראל מדבר בגמילת חסדים שנדרו לעשות בגופם לצאת בראש החלוץ כמו שכתוב צדקת ה' עשה, ולפי שחשד זה בענייני ממון כי נחשדו שלאהבת מקנה קנינם שלא ירצו לעזבם לא יקיימו נדרם על כן הוא גדול מכלם כי ביותר צריך הכתוב לזרז במקום חסרון כיס ודקדק זה מלשון נקיים שמשמעתו שיהי' נקי לגמרי כצמר נקי שלא יהי' בו שום כתם עון כלל האמנם לפי מה שפרשתי בג' שמות אלו יתכן לפ' שפסוק והייתם נקיים מה' קאי על חשד ע"ז הפוגם שם ה' המיוחד כאמור כי בני גד וראובן מאחר שבחרו בחלקם בחוצה לארץ שהדר שם כאלו אין לו אלוה על כן נחשדו בע"ז ואחר קיום התנאי היו נקיים מה' ומישראל, ופסוק ומצא חן ושכל טוב כו' קאי על מה שנאמר בני תורתי אל תשכח וגו' והשוכח דבר אחד ממשנתו כאילו מתחייב מנפשו ע"כ נחשב כשופך דם שנ' בו כי בצלם אלהים עש' את האד' ע"כ נאמר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם וקאי על מ"ש תורתי אל תשכח וגו' כי ארך ימי' ושנות חיי" ושלום יוסיפו לך מאמר (רעו) מדרש הרבתי על וידר יעקב נדר ונו' ובמדרש הרבתי פרשת ויצא ר' אבהו אומר וידר יעקב נדר לאמר אם יהי' אלהים