שפתי דעת רצב

כל המידות הללו אז הרשות בידך וכללו של דבר שלכך פרט ג' מיני יראה בנ' פסוקים אלו כנגד אברהם יוסף ואיוב

מאמר (רעג) כל הנודר כאילו בנה במה כו'

ועל דרך הדרש יתכן לפרש שלכך הזכיר אברהם יוסף ואיוב לפי שאמרו רז"ל במסכת נדרים כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה ובחיבורי כלי יקר פירשתי שלכך ילפינן זה הדבר הנאמר בנדרים מן זה הדבר הנאמר בשחוטי חוץ כי שחוטי חוץ היינו המקריב בבמה לומ' לך שהנודר כבונה במה ושם בארנו טעם שהמקיימו גרוע מן הנודר כי סתם נדר יכול להיות שבכעסו נדר ותדע שכן הוא שהרי במסכת חגיגה למדו היתר נדרים מן פסוק אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי וחזרתי ומשם יש ללמוד זכות על כל נדר שיכול להיות שנדר בכעס המביא לידי חרטה אבל המקיימו כשוך חמת הנודר ואין מבקש היתר הוא גרוע ממנו כי מטעם זה למדו שם בגמרא בגזירה שוה שנקרא רשע כתיב כאן וכי תחדל לנדור וכתיב להלן שם רשעים חדלו רוגז, והיינו לומר לך שאם מקיימו אחר שחדל רוגז אז נקרא רשע ומכל מקום לבי נוקפי בפירוש זה על כן אומר אני שהמקיימו אינו קאי על המקיימו ממש העושה כאשר נדר, אלא קאי על אב או בעל המקיימים נדר האשה היו ודאי גרועים מן האשה הנודרת כי יכול להיות שנדרה בכעסה אבל אישה אשר יקימנו ברצונו הטוב ויכול להביאה לידי מכשול ודאי לא טוב עשה ומה שאמרו שהנודר כאילו בנה במה לפי שמסיק ברבתי פרש' וישלח שיעקב לפי שאיחר נדרו על כן נכשל בעבודה זרה ש"ד ג"ע ולשון הרע, ע"ז שנאמר הסירו אלהי הנכר ג"ע בבתו דינה. ש"ד באנשי שכם. לשון הרע שנאמר וישמע יעקב את דברי בני לבן וגומר. ומצינו זה גם בשחוטי חוץ ע"ז שנאמר ולא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים, ג"מ שנאמר אשר הם זונים אחריהם, ש"ד שנאמר דם שפך, לשון הרע שנאמר דם יחשב לאיש ההוא כי לשון הרע אינו ש"ד ממש אלא יחשב לו לדם ע"י שמלבין חבירו דאזל סומקא כו' או לפי כגורם לש"ד כי לשון הרע ג' קטל ועדיין אנו צריכין למודעי ליתן טעם לשניהם למה הנודר והבונה במה באין לידי ד' ראשי עבירות אלו, ותדע ותבין ותשכיל כי שניהם מצינו שנחשדו בהם בני גד וראובן כי בימי יהושע נחשדו בבונה במה ע"י המזבח אשר בנו. ובפ' זו היו נודרים ממש שכן אמר להם משה והיוצא מפיכם תעשו כדרך שנאמר בנדר ככל היוצא מפיו יעשה ומטעם זה הוצרך רש"י לפרש תעשו לגבוה שקבלתם עליכם כו' לפי שהמבטיח לעשות איזה דבר להדיוט אינו נקרא נודר ויכול לחזור בו אבל אמירה לגבוה כנודר דמי ע"כ אמר להם הלשון הנאמר בנודר

מאמר (רעד) בנו לכם ערים לטפכם כו'

ולפי זה ראיתי לתרץ קושיא אחת וגדולה היא אלי כי בפסוק זה נאמר בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם והיוצא מפיכם תעשו מה ענין קדימת הטף למאמר והיוצא מפיכם תעשו אלא שארז"ל בעון נדרים בנים מתים כשהם קטנים כו' ובני גד וראובן לפי שהקדימו ממונם לטפם גילו אדעתם שממונם חביב עליה' מגופם וטפם וכאילו אין מקפידין על הטף וע"י זה נחשדו שלא יקיימו נדרים מאחר שאינן יריאים כ"כ מן העונש של בני' מתים ע"כ אמר להם משה בנו לכם ערים לטפכם תחלה וע"י זה יראו כל ישראל שהטף חביב עליכם ואם כן מסתמא יהיה מורא עונש הנדר עליכם ואז היוצא מפיכם תעשו ע"י יראת עונש הכף, וראיה שדבר זה נחשב לנודר לעשות צדקה שכן נאמר בגד צדקת ה' עשה שיצא בראש החלוץ כי משפטיו שורת הדין היה שילך עם ישראל בשוה להם, וא"כ מאחר שבני גד וראובן היו נודרי נדר ע"כ נחשדו בימי יהושע בבוני במה כי הנודר כאילו בנה במה, והבט ימין וראה כי שם נאמר אל אלהים ה' יודע אל אלהים