שפתי דעת רעח

ראוין בניי לקללה אך לפי המדרש תנחומא שסימני אבות הראוי לו ובשלישי עמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל זהו כנגד יעקב שהיתה מטתו שלימה כו' יהיה כטעם להפך לכך לא הקריב שעיר כנגד יעקב לפי שידע שלא יוכל לו כלל אחר שמטתו שלימה אין מקום לקללה שתחול כלל, אבל לפירוש ראשין חשב שאין צורך לזה לבטל זכות יעקב כי חשב לבא עליו מצד המרמה שעשה יעקב לאחיו, אבל בלק היה קוסם גדול יותר מבלעם וידע שאין להאשים את יעקב כלל מצד העקבה והמרמה כי לא לחנם אמר יעקב אשר לקחתי מיד האמורי למה קרא לעשו אמורי על שם שהיה צד את אני באמרי פיו, אלא ודאי שיעקב רצה לתרץ מעשיו לאמר שבדין עשה לעשו דבר זה ני ידע יעקב שמסתמא אילו היה יצחק אביו יודע שעשו רשע ודאי לא היה מבקש ליתן לו הברכות והבכורה אך מה שרצה ליתן לו היינו לפי שציד בפיו שהיה מרמה את אביו באמרי פיו היאך מעשרין את התבן וע"י זה היה אביו סבור כי צדיק הוא ועל כן רצה ליתן לו הברכות ויעקב ידע האמת כי הוא מטעה את אביו באמרי פיו על כן הותר ל לרמאות את הרמאי כמ"ש מי איפה הוא הצד ציד רצה לומר שהיה צד במרמה אז הציד דהיינו את עשו הרמאי שנאמר כי ציד בפיו לכך אמר יעקב מה שלקחתי מידו בחרבי ובקשתי לא עשיתי אלא לאמורי ר"ל אל ציד הרמאי אשר בהטעותו את אביו רצה לזכות בברכות אשר לא כדת ע"י אמרי פיו, כך ראה בלק שאין מקום לעקור מהם הברכות שנתברך בהם יעקב על ידי קללותיו לתלותם במה שקבל יעקב הברכות במרמה לפי שמה שעשה ישראל סבא לעשו לא עשה כי אם לאמורי על שהרמאי הזה היה צד אביו באמרי פיו ועל כן מורא יעלה על ראש בלק כי לא ידע במה לתלות הקללות לפיכך ויגר מואב, וזה ישוב ב' קושיות שהזכרנו, ג' הנה עם יצא ממצרים למאי נ"מ אמר שיצאו מעצמם עד שהוצרך בלעם לומר בברכותיו אל מוציאם ממצרים גם הנה כסה את עין הארץ צריך ביאור, ד' ועתה לכה נא ארה לי וגומר לפי פירש"י שקבה קשה מארה ק' שבפעם הראשון שמנעו ה' מלילך עם שלוחי בלק איך חזר בלק ושאל שנית קבה לי אם לא נעתר לו ה' על הקטנה ק"ו על הנדולה, ה' למה שינה בלעם ואמר אל ה' איך שבלק בקש ממנו לכה נא קבה לי והלא לא בקש בלק אלא ארה לי, י' מהו שאמר לא אוכל לעבור וגומר לעשות קטנה או גדולה אם בקטנה לא יכול ק"ו בגדולה, ז' מהו שאמר אם כן אקללם במקומי כו' אם יכול לקללם במקומו למאי נ"מ שלח בלק אחריו, ח' מהו שאמר כי הכיתני זה שלש רגלים פירש"י אתה רוצה לעקור אומה החוגגת שלש רנלים מה איכפת לבלעם בביטול מועדי ה' ולמה הזכיר דווקא זכות הרגלים יותר מן זכות קבלת התורה ושמירות כל המצות, ט' למה נקראו המועדים רגלים דווקא ועוד מה ענין סימני אבות לכאן כאילו המועדים והאבות מרמזים על ענין אחד: מאמר (רס) ביאור פסוק ידע שור קונהו ולקמן פר' דברים יתבאר בע"ה פסוק ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו שלכך נקט שור וחמור משום מעשה שהיה כי השור ידע קינהו בימי אליהו בהר הכרמל שלא רצה לילך עם נביאי הבעל כשרצו להקריב לבעל הפר האחד כדאית' במדרש. וחמור זה אתונו של בלעם על דרך המדרש שבזכות עומר שבפסח מתברכין תבואות השדה ובזכות שתי הלחם של עצרת מתברכין פירות האילן ובזכות ניסוך המים בחג מתברכין גשמי השנה וכתיב ארץ אשר עיני ה' אלהיך דורש אותה פירש"י שדורש אותה תחילה ועל ידי דרישתה הוא דורש כל הארצות עמה וכארז"ל כל הארצות מתמצית ארץ ישראל שותות אם כן כשישראל חוגגין ג' רגלים בשנה מתברכין כל התבואות שבכל הארצות וכשיבטל האומה החוגגת שלש רגלים יגיע הנזק לכל הארצות בעניני