שפתי דעת רעד
Siftei Daat 274 · שפתי דעת · free full Hebrew text
Open in the reader →גם את זה על ידי זריקה והזאה כמו שמסיים בעולם הזה אתם מטהרין על ידי כהן אבל לעתיד וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ובזה השלים במדרש זה לומר שעל ידי זריקה והזאה יתקנו שני מיני חירות שנתקלקלו על ידי מעשה העגל חירות מן הגליות וחירות מן המלאך המות, ואולי תלה הפסוק ביטול חירות ממלאך המות במשה ששיבר הלוחות, וביטול חירות ממלכיות באהרן כי פרעו לשמצה בקמיהם על כן נאמר בציווי הפרה וידבר ה' אל משה ואהרן שכל אחד יתקן חלק שלו מה שקלקל: מאמר (רנז) ונתתם אותה אל אלעזר לעתיד כו'
ולפי שהמצוה זו בפרטות השטן הוא יצה"ר מונה עליה יותר מעל כל המצות ובכל דבר שיצרו של אדם תקפו ביותר אין האדם יכול לעמוד כנגד יצרו כי אם בעזר האל ית' כארז"ל ואלמל' הקב"ה עוזרו אינו יכול לו כו' ע"כ היה הראשון שעסק במעשה פרה זו נקרא בשם אלעזר שנ' ונתתם אותו אל אלעזר הכהן כי לולא אלהי אביו בעזרו לא היה מתעסק במעשה פרה עבור יצרו הרע האומר לו מה העבודה הזאת לכם וכדי שלא תאמר שמא כך קרה שנקרא אלעזר ולא בכוונה ע"כ אמרו במדרש בילקוט פ' יתרו כשעל' משה למרום מצא להקב"ה שהיה עוסק בפ' פרה ואמר אליעזר בני אומר פרה בת שתי' עגלה בת שנת' כו' אמר משה יהי רצון שיהא מחלצי זה"ש ושם האח' אליעזר שינה עליו הכתוב לעכב לומר שכשם שהעוסק במעשי פרה הראשון נקרא בשם אלעזר כך הלומד דיני פרה הראשון נקרא ג"כ בשם אלעזר לומר שאל עזר להם לבל יתפתו ליצר המלעיג על כל מעשה פרה ודיניה כי ע"כ בקש משה שיהא זה מחלציו כי מצות הפרה באה למשה ולאהרן וכשם שנתן ה' בן לאהרן נקרא אלעזר על שאל עזרו במעשה פרה שלא יתפת' ליצרו כדי שיהי' תיקון העגל נקרא על שמו של אהרן ויוצאי חלציו כך בקש נם משה שיהיה אחד מיוצאי חלציו נקרא בשם אלעזר שיאמר דיני הפרה כדי שתהיה תיקון העגל נקרא ג"כ על שמו שנ משה, ומטעם זה מסיק במדרש זה מצאו להקב"ה שהיה יושב ועוסק בפ' פרה הלא מסיק שעסק גם בפ' עגלה וא"כ הל"ל שעסק בפ' פרה ועגל' אלא לכך נקט פרה לחוד כי מטעם הפר' לבד בקש משה שאלעזר זה יהיה מיוצאי חלציו מן הטעם שביארנו שיהיה תיקון זה נקרא גם על שמו כי כן אמר לו ה' ויקחו אליך פרה שתהי' נקרא' על שמך פרה שעשה משה במדבר, וכפי הפשט לכך הזכיר זאת חקת התורה כי כשם שחקת התורה כולם נדרשים מתוך מ"ט שערי בינה שנמסרו למשה במ"ט מונים מ"ט פנים טהור מ"ט פנים טמא כך כל חקות התורה נרמזו במספר מ"ט כדמסיק במדרש ז' פרות ז' כהנים ז' שריפות כו' כי כשם שמשה מסר נפשו על התורה ונקראת על שמו זכרו תורת משה עבדי כך מסר נפשו על ישראל במעשה העגל ואמר מחני נא וגו' ואם כן דין הוא שתקרא הפרה על שמו של משה ולכך נאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל כי הממית עצמו על ד"ת יכול לבא בסודות הפרה הנעלמה גם יתכן שמה שהאומות מונין על מעשי הפרה היינו לומר מה טעם יש בה כי עיקר מה שהם מונים בלעגי שפה היינו על הטעם של הפרה שהוא לכפר על העגל וכוונתם להלעיג על מעשה העגל אשר בו יחרפו את ישראל כמו שנאמר כי פרעו אהרן לשמצה בקמיהם כי על זה בקש דוד ואמר חרפת נבל אל תשימני, כדאיתא במדרש עיין בכלי יקר פרשת כי תשא אבל על עצם החקים אין האומות מונין אלא אדרב' משבחים את ישראל על שמירת החקים אשר ישמעון את החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון וגומר זולת שמונין על טעם מצוה זו והיינו עשיית העגל אשר על ידו נעשו לשמצה בקמיה' כי יאמרו כמונו כמוכם כלנו שוים בע"ז וכן מלכות יון אמרו כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל למה דווקא על קרן השור אלא