שפתי דעת רעג

בפרשה כי את מקדש ה' טימא מי נדה לא זורק עליו, וגם על ידו נתבטל החירות מן הגלות שיהיו ישראל משועבדים והארץ הקדושה הנקראת פלטון של מלך כמאמר רבותינו זכרונם לברכה אינו דומה מורד במלך בפלטון שלו למורד בו חוץ לפלטון וזה עם על הגלות ישראל מעל אדמת קודש כי היכל מלך הוא הנקרא אלהי הארץ וטימא פלטון היינו ששממו עליה אויביהם ותטמא הארץ וגו' ועל שני מיני פלטין אלו שמדבר בהם רבי אייבו הביא שני דרשות על מעשה הפרה דרש ראשון על ארבע מלכיות להורות שעל ידי מעשה הפרה יהיו חורין מן הגלות ודרש שני הדורש על פרה סוררה ישראל ודורש אשר אין בה מום כנגד פסוק ומום אין בך, בך היינו מום שהיו דבק בו בעצמותי והיינו זוהמת טומאת מלאך במות שיסתלק על ידי הפרה, וזה סדרן פרה זו מצרים שנאמר עגלה יפיפיה מצרים התחיל בפרה ומסיים בעגלה אלא כך פירושו שהערב רב אשר יצאו ממצרים פיתו את ישראל שיאמרו לעגל זה אלה אלהיך כי על ידי זה המה מעצמם יקבלו עליהם שיעבוד מצרים שנמשלו לעגלה, ונמצא שהחירות מן מלכות מצרים נתבטל על כן תבא הפרה ותקנח צואת בנה, ועל ידי הכפרה שעל עון העגל יחזרו להיות חורין מן עגלה יפיפיה מצרים, אדומה זו בבל כי לכך פיתו אותם לעשות העגל מן זהב לקבלו לאלהות כדי שמעצמם ישתעבדו עצמם אל מלכות בבל שנאמר אנת רישא דדהבא כי מצפון זהב יאתה ומלכות בבל גם כן מקורו מצפון כנודע ממקל שקד דירמיה שפניו מפני צפונה על כן תבא הפרה אדומה לכפר על אדומת זהב העגל כדי לפרוק מעליהם גם עול מלכות בבל תמימה זו מדי כי על ידי העגל שעשו נעשו בעלי מומים בלתי תמימים עם ה' ואם כן בדין הוא שישלטו בהם מלכי מדי כדאמר רב חייא מלכי מדי תמימים היו אין להקב"ה עליהם אלא עבודה זרה שקבלו מאבותיהם וישראל לא ידע זה מאבותיהם כמו שנאמר חדשים מקרוב באו לא שערים אבותיכם דין הוא שישלטו תמימים בבלתי תמימים על כן תבא פרה תמימה לעשות גם את ישראל תמימים כדי לפרוק מעליהם גם עול מלכות מדי שלא ישלטו כל הגליות הללו לעולם בישראל כי אם עד עת קץ, אשר אין בה מום זו יון שכן אלכסנדרוס מוקדן היה נוהג כבוד בשמעון הצדיק כו' וישראל לא כן עשו במעשה העגל אלא ביזו את משה רבן ואמרו כי זה משה האיש וגומר כדמסיק במדרש חטאו בזה ולקו בזה כו' ואם כן היה מן הדין שתשלוט בהם מלכות יון אשר אין בה מום כישראל שהיו בעלי מומין על כן תבא הפרה אשר אין בה מום ותכפר על ישראל כדי לפרוק מעליהם לעת קץ גם עול מלכות יון אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול זו גלות רביעית לפי שלא קבלו עליהם עול מלכות שמים טל כן אין להם עונש כל כך על עבודת כוכבים ושאר עבירות לפי שנאמר וזרח משעיר למו כו' בקש ליתן להם התורה ולא קבלוהו אבל ישראל קבלו עליהם עול מלכות שמים ופרקו עול על כן דין הוא שישתעבדו לגלות רביעית כי מצד חטאם אינן גרועים כל כך כי אינו דומה אינו מצווה ואינו עושה למצווה ואינו עושה על כן תבא הפרה אשר לא עלה עליה עול ותכפר על פריקת עול ישראל ועל ידי זה יפרקו ישראל מעליהם לעת קץ גם עול גלות רביעית לבל ישלוט בהם, אמנם ר"א דרש כל פסוקים על חירות מן מלאך המות שנתבטל על ידי שנעשו כפרה סוררה ישראל שסופה לשחיטה כך נתבטל מהם חירות המלאך המות שימותו בנשיקה אלא כמות הבהמה בשחיטה כך הם מעותדין אל שחיטת מלאך המות ונעשו בעלי מומים במום קבוע בגופם ממש והיינו הזוהמא והטומאה האדומה רמז לדבר אדמה עולה למספר טמא על כן באו כל פרטי הפרה להסיר כתמי הטומאה הבאה מפאת כפרה סיררה ישראל ונעשו תמימים בלא מום שנאמר ומום אין בך בעצמותך דהיינו הסרת הטומאה ומסיק אשר לא עלה עליה עול בימי ירמיה כו' כי זה מדבר ג"כ בקלקול החירות מן הגליות שהיה בימי ירמיה על אשר פרקו מעליהם בימיו עול מלכות שמים ולבסוף תקן הקדוש ברוך הוא