שפתי דעת רעא

ימות באהל למה לי וכי טומאת אהל תלוי בזה שימות באהל הלא גם אם היה מת מחוץ לאוהל והובא אל האוהל הוא מטמא באהל, אלא שמדבר ביושב אוהלים כרבי הממית עצמו באוהל על דברי תורה בזה ודאי אין טומאה כי התורה מסירה הטומאה כמו הפרה כי הממית עצמו עליה ודאי מיתתו בנשיקה שאין כאן טומאה כלל ונמצא חקת התורה כחקת הפרה מה הפרה מטהרת הטמאים ומטמא טהורים כך התורה ע"ד אם ימות יחיה ואם יחיה ימות כי הממית עצמו עליה יחיה ר"ל גם במותו הוא קרוי חי רב פעלים כי דומה כאילו אין בו מיתה כלל, ופירוש זה נכון וברור

מאמר (רנה) באור לפי שהשמן ועו"ג מונין את ישראל ופרש"י זאת חקת התורה לפי שהשטן ועו"ג מונין לישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתיב בהחקה גזרה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה ויש לדקדק בכאן הלא כמה מצות הם בתורה שנקראו חקה ולמה אין השטן ואומות מונין עליהם כמו שמונין על הפרה דוקא, ועוד למה נקט שטן ואומות ועוד כפל לשון מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, ותדע ותבין כי במדרש אמר חרות על הלוחות חירות מן הגלות חרות מן המלאך המות וע"י שגרם העגל שיבור הלוחת נתקלקלו ב' מיני חרות אלו והפרה אדומה בא לכפר על מעש' עגל כי חטאת קראה רחמנ' וא"כ ע"י כפרה זו יחזרו שני מיני חרות אלו למקומם וכמארז"ל הנותן עליו עול תורה פורק ממנו עול גלות ועול דרך ארץ והיינו הסתת היצר הוא שטן הוא מלאך המות הוא יצר הרע המסית לאדם לילך בדרך כל הארץ להיות איש האדמה ולהקרא בשם עם הארץ כי זאת התורה אדם כי ימות באהל על עסקי תורה פורק מעליו עול מלכות ועול דרך ארץ וכן הפרה הבאה לכפר על עון העגל היינו גם כן כדי להחזיר למקומם שני מיני חירות אלו אם לא יוסיפו לחטוא לכך תבא הפרה אשר לא עלה עליה עול ותפרוק מעליהם על גלות כדי להיות חירות מן הגלות ועול דרך ארץ כדי להיות חורין מן מלאך המות ויצר הרע על כן השטן ואומות מונין על מצוה זו דווקא השטן כדי ליתן עליהם עול דרך ארץ ויצר הרע אשר הוא נותן עליהם כי הוא נוגע בדבר כדי להכניסם בעול שלו שלא יהיו חורין ממנו, והעו"ג כדי ליתן עליהם עול גלות שלהם וא"כ גם המה נוגעים בדבר והראיה גדולה לזה ממה שנאמר בעגל וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעו אהרן לשמצה בקמיהם, פירוש הדבר כמו שמצינו בפרשה זו וישמע הכנעני מלך ערד וגומר מה שמועה שמע שמע מיתת אהרן שנסתלקו ענני הכבוד ויראו קרי ביה וייראו כתרגומו ואתחזיאו וכל זה נמשך להם מעון העגל שנגזר עליהם סילוק ענני כבוד וזה"ש כי פרוע הוא מגולה כי סר צילם מעליהם כי פרעו אהרן וגו' רוצה לומר גלוי הראש זה גרם לשיהיו לשמצה בקמיהם כי קמיהם אינן באין עליהם כי אם בזמן שהם מגולים ונסתלקו מהם ענני כבוד כי ברפידים בא עמלק על אותן שפלט הענן והיו חוץ לענן וכן במרגלים כתיב ויעפילו לעלות אל ראש ההר וכתיב וירד העמלקי וגו' והמעפילים היו ג"כ חוץ לענן כבוד שהרי נאמר וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה וכן במיתת אהרן נסתלקו ענני כבוד ואז ואתחזיאו וישמע הכנעני זה עמלק כפי' רשי כי בא ישראל דרך האתרים המרגלים נקראו אתרים ורצה לומר כמו שהמרגלים האתרים הלכו מגולין בלא ענני כבוד כך כשהעפילו לעלות אל ההר ואז יכול להם עמלק ויכתום עד חרמה חשב עמלק שגם עכשיו הוא יכול להם על שהולכים מגולים בלא ענני כבוד לפיכך וילחם בישראל אבל לא עלתה בידו לפי שנאמר וידר ישראל נדר וגומר להקדיש כל שללם לגבוה וגדול כח הצדקה שאויביו נופלים לפניו חללים כיוסף כו' ומה שנאמר בפרשת שלח לך עד חרמה והרי לא נקרא חרמה עד עכשיו אלא שר"ל שעמלק היה מכה בישראל כל ש שהיו בלא כיסוי ענני כבוד עד חרמה רצה לומר עד שהחרימו כל שללם לגבוה והיא