שפתי דעת רע

פרשת חקת מאמר (רנד) תבוא האם ותקנח כו' באור זאת התורה אדם כי ימות באהל כו' זאת חקת התורה חקת הפרה מבעי' ליה למימר כדרך שנאמר זאת חקת הפסח ואם תאמר שאני התם שכבר הזכיר הפסח בפרשה, הלא גם הפרה כבר רמוזה במרה בשם שם לו חוק ומשפט ועוד קשיא שדרשו רז"ל מן פסוק זאת התורה אדם כי ימות באהל אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה מה ענינו לפרשה זו ומה ענן תבא האם ותקנח צואת בנה ונראה שזה מדבר בטומאת המת הבא מסטרא דמסאבא מצד הזוהמא שהטיל נחש בחוה וישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן כי בקבלת הלוחת שנעשו חורין מן המלכיות חורין מן המלאך המות כמו שנאמר חרות על הלוחת אל תקרי חרות אלא חירות וענין החירות ממלאך המות אין הפירוש שלא יהיו מתים כלל שהרי לא אמרו חורין מן המות אלא ממלאך המות רוצה לומר שלא היו מתים ביד מלאך המות כי ממנו נמשכה הטומאה על המת אלא היו מתים בנשיקה וע"י העגל שגרם שבירת הלוחות חזרה הטומאה למקומה ואם כן העגל ענף פלטין של מלך והביא הטומאה על המת ע"כ תבא הפרה האם ותקנח צואת בנה בהסרת הטומאה ואף על פי שגם קודם מ"ת היה כתובה התורה לפני הקב"ה והיה כתוב בה פרשת פרה תשובה לדבר כי גם לדברי האומרים אילו לא חטא אדם הראשון לא היו מתים כלל וא"כ ק' הלא אלפים שנה קודם שנברא העולם היתה התורה כתובה לפני הקב"ה במרום והיו כתוב בה פרשת נחלות פרשת יבמין ומה שתירצו בגמרא על תנאי כו' אינו מספיק, והנראה לי בהיתר כל ספיקות אלו כי התורה היתה כתובה לפני ה' בלי הבדל אותיות כלל והיא כולה שמותיו של הקב"ה על ידי הצרופים שיצרפו האותיות ויבדילו ביניהם בדרך אחר הנסתר לא כמו בהבדל אותיות הניתן לנו דהיינו הנגלה ובדרך זה אמרו התורה היתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה והיינו נסתר המכונה בשחור והנגלה בלבן והמלאכים חשבו שאין בתורה כ"א הנסתר לבד אשר אליו הם ראוין יותר מן התחתונים על כן אמרו מוטב שתתן הודך על השמים עד שהשיב להם משה שיש בה גם הנגלה ובהצעה זו נוכל לומר שאילו לא חטא אדם הראשון לא היו מתים כלל ואע"פ שגם מחשבתן של ישראל קדמה לעולם מ"מ פרשת נחלות ויבום היה נותן להם בלי הבדל אותיות כדי שלא להשתמש בהם כי אם בדרך הנסתר לבד וכשחטא אדם נקנס עליו ועל זרעו מיתה ואז נכתבו בהבדל אותיות גם מאז שנקנס עליו מיתה נכלל בזה שתהי' גם ע"י מלאך המות מצד הזוהמא שהטיל נחש בחוה וכשעמדו ישראל על הר סיני וקבלו הלוחות שמצדם נעשו חירות ממלאך המות פסקה זוהמתן אז עלה בלבו יתברך ליתן כל התורה בהבדל אותיות חוץ מפרשת פרה שהי' נותן בלי הבדל אותיות כי אין צורך בנגלה כ"א אין מלאך המות אין טומאה במיתת נשיקה וכאשר חטאו בעגל נתבטל החירות ממלאך המות וחזרה הטומאה למקומה על כן נתן להם גם פרשת פרה בהבדל אותיות כי העגל טינף פלטון של מלך והפרה מקנחת צואה דהיינו הטומאה אך עדיין נשאר במקומו רושם הלוחות שהיו עושין חורין ממלאך המות כי מצינו שכשמת רבי אמרו בטלה הכהונה רוצה לומר הותרה לכהנים להתעסק בו כי לא היה בו שום טומאה, והטעם משום שהיה ממית עצמו על התורה ולא היה נהנה מן העולם אפילו באצבע קטנה על כן לא היה בו שום צד טומאה כי מסתמא בנשיקה מת ולא ע"י מלאך המות נמצא אתה אומר שהתורה והפרה פועלים פעולה אחת כי כמו שהפרה מסירה טומאת המת כך התורה מסורה הטומאה לכך נאמר זאת חקת התורה שכל החמור בפרה הוא בעצם חקת התורה ועדיין לא פירש מה הם חקת התורה האמורים בפרה ע"כ אמר תחלה דיני פרה איך שהוא מסירה הטומאה ואחר כך אמר זאת תורת האדם כי ימות באהל, וקשה