שפתי דעת כז

כל זאת כי מטעם זה לא נתקללה הארץ עד שחטא האדם כי הארץ היתה גרמה בנזקין שהקב"ה אמר שתוציא עץ פרי שיהיה טעם העץ כטעם הפרי כי אז היתה נותנת חומר דק בכל הצמחים וממילא היה גם חומר האדם דק ולא היה כח ביד החומר להכשיל את האדם בחטא, והיא לא עשתה כן אלא נתנה חומר גס ועב בכל הצמחים עד שלא היה טעם העץ כטעם הפרי ונמשך מזה שגם החומר שממנו נוצר האדם היה גס ועב וזה גרם לאדם שנטה אחר החומר הנס הזה ונכשל בחטא אכילת עץ הדעת לפיכך לא נתקללה האדמה עד שחטא האדם, ואם כן היתה האדמה צריכה להטהר מן חטא זה לבטל ממנה הקללה שנתקללה בימי אדם הראשון, ובימי המבול נטהרה וקבלה עונשה במה שגם ג' טפחים שיעור מחרישה נטשטש כמו שכתוב והנני משחיתם את הארץ עם הארץ כי היא שגרמה להם לחטוא ועל כן נקראו כל הארצות ארצות מטוהרים כי עלתה להם טבילה במים אלו, אבל ארץ ישראל שלא ירד שם המבול עדיין לא הוטהרה עד ימי הגלות כי אז נתקלקלה הארץ שנאמר ושממו עליה אויביכם שכולם לא מצאו להם נחת רוח בארץ לפי שנתקלקלה וקלקול זה עלה לה במקום טבילה כמו שאר ארצות בדור המבול, על כן אמר הנביא יחזקאל בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם וגו' רוצה לומר לפי שעדיין לא נטהרה על כן עוד טומאתה בה והיא שגרמה כל חטאת וכל עון על כן צריכה טהרה על ידי שיגלו ישראל ממנה ואח"כ לא ימצאו האויבים בה נחת רוח מחמת קלקולה, ותדע שכן הוא כי קודם המבול כתיב וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ואחר המבול כתיב לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו אלא לפי שקודם המבול בפשע הארץ שלט יצר הרע ביותר באדם עד שלא היה בו שום טוב רק רע כל היום על כן נתקללה האדמה בעבור האדם, ואחר המבול שנטהרה האדמה ומאז והלאה לא נתנה באדם כ"כ חומר עב ונס ולא נשאר בו כי אם היצר הרע דתאוה המוטבע בו מנעוריו משעה שננער לצאת ממעי אמו והוא טבעי ואינו כ"כ רע כימים הראשונים ע"כ לא אוסיף לקלל האדמה בעבור האדם, כי מאז והלאה אין הפשט תלוי בארץ כי נתרככה הארץ ולא תוסיף ליתן עוד חומר גס הגורם שיצר לב האדם רק רע כל היום רק נשאר היצר הרע אשר הוטבע בו מנעוריו, לכך אמר לא אוסיף עוד לקלל והיכן מצינו לשון קלל' במבול אלא ודאי שקאי על ארורה האדמה בעבורך כאמור, ועכ"פ רמז כאן בלא אוסיף עוד להכות על מה שלעתיד יכה את הארץ אשר לא גושמה במבול אחר שיוציאה ד' מאפילה לאורה, אז נשבע שלא יוסיף להכות עוד כל חי רוצה לומר ישראל שנקראו חיים בעצם, ואם תאמר למה לא נטהרה גם ארץ ישראל בזמן המבול תשובה לדבר כי ארץ ישראל וחוץ לארץ הם שני הפכים כשזה קם זה נופל ע"ד מארז"ל, לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים וכו', ועי"ל כי חמל ה' על ארצו על כן לא היתה בכלל הרעה הזאת הגדולה אשר היתה לכל האקלימים בימי המבול על שלא שמשו אפילו המאורות, ומ"מ אחר שראה ה' כי חטא ישראל יושב הארץ אז ראה ויספרה כי גם הארץ צריכה טהרה ומירוק. על כן הגלה ישראל וגרם לארץ השחתה כי אז תרצה הארץ את עונה הקדום ומ"מ אין השחתה זו כ"כ גדולה כמו השחתת המבול: מאמר (יח) ענין ג' שליחות היונה

ולפיכך מצינו גם בשליחות היונה דברים דומים אל שליחות ישראל מן הארץ ואל חזרתם לקדמותן, כי שלשה פעמים נשלחה היונה לראות הקלו המים הזידונים מן הארץ, כי שליחות ראשון נאמר בו ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה כך בגלות