שפתי דעת רסג

להם מן המרגלים שהיו כעשן לעינים ויש רמז עוד לקדימה פ' לע' באיכה שהמרגלים אמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם

מאמר (רמו) ולא תתורו אחרי לבבכם וגומר

ומה שאמרו העם למשה ויחפרו לנו את הארץ והקב"ה אומר ויתורו את ארץ כנען הקב"ה הודיעו למשה שסופן לתור אחר לבבם ועיניהם כמו שאמרו ולא תתורו אחרי לבבכם וגומר כי על הלב והעין נופל לשון ויתורו אבל המה לא גילו מזימות לבם ואמרו לשון ויחפרו ועיקר כוונתם היתה לתור אחרי לבבם, ומ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם ואיפכא מיבעי ליה למימר שהרי תחילה העין רואה ואחר כך הלב חומר, אלא לא זו אף זו קאמר, ולא תתורו במה שבא אחרי לבבכם אחר הרהור הלב החומד בא גוף המעשה והוא פשיטא דאסור אלא אפי' אחרי עיניכם מה שבא אחרי ראות העין היינו החמדה בלב סד"א שאין איסור בלב חומד קא משמט לן שאפילו ההרהור הבא אחרי עיניכם אסור כי סוף סוף על ידי ההרהור והחמדה תבא לידי גוף המעשה זהו שאמר אשר אתם זונים אחריהם כי אחרי שניהם תבא לידי זנות דהיינו גוף המעשה ורמז לדבר אחרי אותיות עי"ן אותיות כסף והוא לשון חמדה מלשון כי נכסף נכספת ור"ל אחרי ראות העין תבא לידי שהלב חומד וכוסף, ועוד במדרש ציצית לשון ראייה והסתכלות מלשון מציץ מן החרכים וכתוב ג"פ ציצית בפ' ע"ד שא' עקביא בן מהללאל הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה וכו', וע"כ באו הציצית על הכנף בסוף הבגד רמז שיסתכל בכל הקצוות בעניין יצירתו שנא' ויתיצבו כמו לבוש שני ציצית מלפניו שיסתכל מאין באת ולאן הולך ושתים לאחריו לזכור שתיהן כשיפנה לאחוריו ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת לזכור את בוראו שיתן לפניו דין וחשבון בשבתו על כסא דין ע"ד תכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד ולכך נאמר לציצית למ"ד גבוה מראה למעלה על כסא כבודו ית' וק"ל פרשת קרח מאמר (רמז) פרשה זו יפה נדרשת

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגומר פירש רש"י פרשה זו יפה נדרשת ק' וכי לא ראה רש"י שום דרש יפה כי אם זה, אלא כך פירושו לפי שכל דרש צריך שיהיה לו רמז בפירוש המלות חוץ מדרש זה לפי שסתם הפסוק לקיחתו כי אמר ויקח קרח ולא פירש מה לקח אם כן מסתמא דעת הפסוק לומר לך שכל הדברים השייכין אל המחלוקת את כולם לקח לו לסעד ואם כן מעתה הרשות נתונה לכל דורש לומר את זה לקח או את זה אף על פי שאין הדבר מפורש במקרא מכל מקום נקרא יפה נדרש כי בזה רצה הפסוק ומטעם זה רבו הפירושים בלקיחה זו כי יש אומרים לקח את עצמו לצד אחד וי"א לקח ראשי סנהדראות ר"ן איש כדי שיגיעו לכל שבט כ"ג סנהדרי קטנה חוץ משבט לוי, וי"א לקח טליתות כו' וי"א לקח לו לטענה בן יצהר ממה שהוא בן יצהר כפירש"י: ובפרק חלק מסיק מאמר (רמח) ויקח קרח בגמרא שלקח מקח רע לעצמו

ויקח קרח אמר ריש לקיש שלקח מקח רע לעצמו, קרח שעשה קרחה בעולם, בן יצהר שהרתיח עליו את העולם כלו כצהרים, בן קהת שקהו שיני מולידיו, בן לוי שנעשה לויה לגיהנם וליחשב נמי בן יעקב שעיקב עצמו לגהינם יעקב בקש רחמים על עצמו שנאמר בסודם אל תבא נפשי אלו מרגלים ובקהלם