שפתי דעת רנט

לנו לבד ניתנה הארץ ואנו קרובים ביותר לבקש חמדות הארץ כי הילדים משתמשין באותן המדות יותר מן הזקנים על כן הקדמתם לילך לפניהם ותקרבון בערבוביא, ובזה נראה לי לתרץ מה שהקשה הרמב"ן שלא מנה כאן השלוחים לא לסדר תולדותם ולא לסדר דגליהם לפי שבאו כולם בערבוביא לפני מבה על כן מנאן בערבוביא

מאמר (רמג) ונהי בעינינו כחגבים אמרו נמלים בכרם

ואולי מטעם זה פירש"י על הפסוק ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם, שמענו אומרים נמלים יש בכרמים כו' מלבד מה בדמיון הגמלים וחגבים מורה על קטנותם יש בו רמז גם כן שהיתה הליכתם בערבוביא שאפילו השלוחים עצמם לא חלקו כבוד זה לזה אלא הלכו בערבוביא כאילו לא היה להם שום מלך קצין שוטר ומושל כדרך שמצינו בחגבים שנאמר. אין מלך לארבה וכן בגמלים שנאמר לך אל נמלה עצל אשר אין להם קצין שוטר ומושל ובענין שינוי נמלים מן חגבים אף על פי שאידי ואידי חד שיעורא הוא כמבואר בכלי יקר מכל מקום דקדק רש"י זה ממה שנאמר וכן היינו בעיניהם לערבינהו ולתנינהו ונהי בעינינו ובעיניהם כחגבים. הלא ודאי לומר לך דווקא בעינינו היינו כחגבים אבל לא בעיניהם אם כן מהו שחזר ואמר וכן היינו בעיניהם אלא כשיכור כזה שמקרוב נראה לנו שאנחנו כחגבים בערכם על כן מרחוק היינו בעיניהם כנמלה הקטנה מן החגב זהו לפי פשוטו שקאי על הקטנות, ולדברינו שרמז על הבריה באין לה מלך וקצין גם כן מתורץ מה שלא ערבינהו להורות שבעינינו היינו כחגבים שאין להם מלך וכן היינו בעיניכם כדמיון בריה אחרת הדומה לזו שאין לה גם כן קצין שוטר ומושל והיינו נמלה, ומן קריבה זו שהיתה שלא כהוגן מתחילה ועד סוף שהיו הילדים דוחפים את הזקינים תוכל להבין כי עיקר הליכתם היתה לבא לרשת ארץ טובה ושמנה שהילדים יכולין להשהמש בהם ביותר על דרך שנאמר אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה כי מצד בקשת בחכמה ודאי ימי הזקנה יותר טובים מימי הילדות ואם תאמר שימי הילדות הראשונים היו טובים מאלה גילוח אדעתך שכל מבוקשך חמדות העולם הזה אשר הימים הראשונים יותר טובים להם לפיכך כששלח הקדוש ברוך הוא את משה לישראל ורובם מסתמא אינן זקנים על כן אמר לו נוסח היותר מקובל לילדים והוא להעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה כי אילו אמר לילדים דהיינו אנשים אשר עדיין לא קפצה עליהם זקנה וככחם אז נן עתה ויבשרם להעלותם מעני מצרים מן העבודה לא ישמחו בבשורה זו כל כך כי אינן מקפידין כל כך על כובד בעבודה על כן צוה לו לומר להם להעלותם אל ארץ טובה יותר ממצרים וזה הדבר אשר בקשה נפשם אבל כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה ואספת את זקני ישראל צוה לומר להם ואומר אעלה אתכם מעני מצרים די הם כשיעלם מן העוני וכובד העבודה אשר היה קשה לזקנים אף אם לא היתה ארץ ישראל טובה מארץ מצרים וכל שכן שהזקנים אינן מקפידין כל כך לאכול מן טוב הארץ אלא כל עיקר קפידתם להעלותם מן עני מצרים ולהראות להם שיש לארץ ההיא כל המעלות לא תחסר כל בה כאילו היתה באמצע העולם טבור הארץ, וכל השאלות ה השמינה היא אם רזה היש בה עץ אם אין הכל היה לבקשת הילדים המקפידין על זה ביותר ומה שדרשו היש בה עץ אדם כשר שיגין עליהם נראה שמדרש זה בא לתרץ איך אמר אם היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ וזה קאי על ואם אין וקשה אם אין בו עץ איך יקח מפרי הארץ ונהפוך הוא שהוה ליה למימר אם אין בו עץ ואם יש בו והתחזקתם, אלא עץ היינו אדם כשר שיגין עליהם, על כן שפיר תלה והתחזקתם באם אין כי אם אין אדם כשר שיגין עליהם אז תתרצו ותתחזקו ולא תצטרכו לירא מהם ומהמונם כי