שפתי דעת רנז

השוהם ואם כן ודאי המן שעינו כעין הבדולח גם כן מקורו משם ונמצא שהעננים שלקחו משם את המן לקחו אגבו גם אבני השוהם אשר שם והמטירום יחד ולפי דרכינו הזכיר זה כאן בשבת שיש לו גם תואר שלישי והוא נחמד להשכיל בצירוף תאוה לעינים וטוב למאכל וכנגד מה שטענו שאין טעם כעיקר ואינו מוסיף לחלוחית הבא מן בשר ודגים אמר שטו העם ולקטו וגו' פרש"י שהיה מתהפך לנטחנים ולנידוכים וכו' כי בלי ספק שהנטחן או הנידוך אין פעולתן שוה כשם שאין עיכולם שוה כי הדק יותר מתעכל מהרה מן הנס והחפץ בנידוכים אילו היה מרגיש בעצמו שאינו פועל פעולות הנידך הלא היה בידו לתקן זה ולדוכו, וכן בנטחנים אלא ודאי שהרגישו בעצמם שפעל כל פעולה שהיו רוצים בה לאפוקי מן טעם של בשר ודגים לא היה יכול להביא משם ראיה לפי שאע"פ שהרגיש שהמן לא הי' פועל פעול' הבשר לכשהחפץ מ"מ לא הי' בידו לתקן ומכאן למד רש"י לומר שהיה מהפך לנטחני' וכו' דאנ"כ מה ענינו לכאן ומה הגיד לנו הפסוק בזה אלא כדי להביא ראייה על טעם כעיקר שפעל כל מה שרצו בו אלא ודאי שנתכוונו לעריות וסופם מוכיח שכוונו על עסקי משפחותם, וסמך קברות התאוה מה שקרה להם בחצרות עם מעשה מרים שדברה במשה על עסקי אשתו וכן מחלוקת של קרח שחשדו את משה באשת איש כי הכל מענין אחד ומה שכתוב מקברות התאוה נסעו ויהיו בחצרות ולא אמר ויחנו בחצרות לפי ששם היה מחלקתו של קרח ובכל מקום שיש מחלוקת אין שם חני' של מנוחה לשום אדם מפני המחלוקת ולפי שהמחלוקת גרם להם שאפילו יונקי שדים נאבדו, ואם כן כל פריה ורביה שלהם לבטלה על כן אמר ויסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן שנקרא פארן על שם שפרו ורבו עליה כי בזמן שנסעו משם והיה שלום ביניהם מה כתיב וראה בנים לבניך שלום על ישראל

פרשת שלח לך מאמר (רמא) למה נסמכה פרשת מרגלים וכו'

שלח לך אנשים וגו' למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דבה ורשעי' הללו ראו ולא לקחו מוסר וכן מסיק בילקוט שלא יאמרו לא היינו יודעי עונשו של לשון הרע כו' וקשה שבפרק ואלו נאמרים מסיק בא וראה כמה גדול כחו של לשון הרע ק"ו ממרגלים שספרו לשון הרע על העצים ואבנים ונענשו ק"ו למספר על חברו ומקשה שם ודלמא נענשו על שדברו כלפי מעלה כי חזק הוא ממנו כביכול אפילו בעל הבית אינו יכיל להוציא משם כליו ומשני שנא נר וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ על דבת הארץ, ואם כן ממה נפשך אם נענשו על שדברו לשון הרע על העצים ואבנים אם כן למאי נפקא מינה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים כי עדיין יאמרו לא היינו יודעין ענשו של לשון הרע ממי שמספר על העצים ואבנים, כי ממרים אין ראיה שדברה במשה כי אין ללמוד לשון הרע דעצים ואבנים מלשון הרע דאדם שכן בפסוק ולא תעלה במעלות על מזבחי עשה רש"י ק"ו מן אבנים לאדם וכו' ואם כן ממילא אין ללמוד אבנים מאדם כי איכא למפרך אדם שאני ואם נענשו בעבור שאמרו אפילו בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם וזה ילפינן שפיר בק"ו ממרים שדברה במשה ק"ו מדבר באלהים, א"כ לדורות אין למילף כלים בק"ו כי איכא למיפרך מה למרגלים שדברו בבוראם, וכפי הפשט יתכן לפרש כי מה שנאמר וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ אין הפירוש שמתו על דבת הארץ דאם כן היה לו לומר וימותו האנשים על שהוציאו דבת הארץ אלא ודאי שזהו על שדברו בבוראם כי היה להם למילף ק"ו ממרים ומה שאמר על עסקי דבת הארץ מתו אין הפירוש שבעבור זה מתו אלא שבא לתרץ מה שנאמר מוציאי דבת הארץ למה פרט הארץ הל"ל סתם וימותו האנשים מוציאי הדבה הארץ למה