שפתי דעת רנג

שערי בינה שהיו אפשרים לו להשיגם ומדת ח"י טפחים כי הואצלו מאור חי העולמים והיא חתיכה אחת להורות על אחדות חי העולמים כי משם הואצלו ושני זתים היוצקום שמן אל המנורה ביאר לו המלאך אלה שני בני היצהר קרן כהונה ומלכות המבקשים חזרת שררתן ע"כ הם מבקשים ומשתדלין אחר השמן להדליק המנורה כי הדלקתה תשפיע להם חזרת הכהונה והמלכות. בקנים שמימין ומשמאל קרן כהונה ותורה, קרן תורה מימין וקרן מלכות משמאל כי הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין וכששאלו המלאך מה אנה השיב לו דבר ה' אל זרובבל לא בחיל ולא בכח רצה לומר מה שהדברים נעשים מאליהם לא בכח איש זה מופת על הרוחניות שבהם, וכל החזיון הלזה הולך ומפרש שנרות שלמעלה תלוין בנרות שלמטה אם כן מכאן יצא מקום לטועים לומר לאורה היא צריך על כן אמר שלא יטעך יצרך וכו' כי יש לחוש שלא יצא לך מכאן טעות זה לומר כן, והעולה מכל זה שמה שאמר אבל הנרות קיימים לעולם פירו' נרות שלמעלה שהודלק אורם מן נרות שלמטה. ומה שאמר והברכות לעולם וכו' לפי שמצינו שדוד ע"ה היה מצייר מזמור אלהים יחננו על צורת מנורה והתחיל בפסוק המורה על קיומה נצח שנאמר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה לשון סלה מורה על האור הקיים לעולם וכן בברכת כהנים ברכה אמצעית יאר ה' פניו אליך ואור אמצעי זה מכוון כנגד אור השמש האור האמצעי בסדר שצ"ם חנכ"ל וביאר דוד שפסוק יאר ה' פניו אליך ויחנך קיים לעולם כי גם בזמן חושך החורבן לא יחשיך ממנו אורו יתברך ועל זה אמר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה, ואם כן שהברכות לעולם אז גם תועלת היוצא לנו מן הנרות הוא ג"כ לעולם ובזה קבל אהרן תנחומים ומטעם זה הוקבע פרשת הקרבנות של חנוכת הנשיאים בין ברכת כהנים ובין פרשת הצרות להודיע שבמקום הקרבנות ניתן לאהרן הנרות והברכות, וזה טעם המדרש שהתחלנו שאמר בהרבה מקומות צוה ה' על הנרות וכו' והיינו בשלשה מקומות כדי לרמוז על קיום מצוה זו שהנרות לעולם קיימין כי חוט המשולש לא ינתק וכן כל דבר המשולש כתיב ביה לא ימושו מפיך וגו' אמר ה' מעתה ועד עולם וע"כ שנה ושילש האזהרה על הנרות כדי לחזק מצוה זו כדרך שמצינו באזהרה שלא לאכול דם נאמרו כמה אזהרות בתורה כדי לחזק הציווי כמו שנאמר רק חזק לבלתי אכול הדם, כך שנה ושילש מצות הנרות כדי לחזקם ולהאדירם וכדי שלא יתבטלו לעולם, וכן ברכת כהנים משולשת, וכן ג' קנים מימין ומשמאל כל התמונות הללו מורים שהנרות והברכות לעולם שאף בזמן החורבן יקויים בנו ברכת יאר ה' פניו אליך ויחנך, וזהו שמתחיל המדרש ואומר בהרבה מקומות צוה ה' על הנרות וכו' וכל כך למה אלא לפי שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר וחתם התירוץ במלת ויאדיר כי קשה ליה דהל"ל יגדיל ויאדיר תורה אלא יגדיל תורה קאי על ריבוי המצות כפשוטו ויאדיר קאי על איזו מצוה פרטית שנכפלה הרבה פעמים בתורה כדי להאדירה ולחזקה כך ריבוי אזהרות של הנרות באו להאדירם שיהיו קיימים לעולם כי בתלת זימנא הוי חזקה, אך באם ואולי יצא מן ריבוי האזהרות מקום לטועים לומר שלכך ריבה בהן האזהרות לפי שלאורה הוא צריך על כן אמר הקב"ה למשה לא בשביל שאני צריך לאורה הזהרתיך ציויתיך לא נאמר אלא הזהרתיך אלא ר"ל שתבא לידי טעות זה מתוך רבוי האזהרות אלא לזכותכם שחפץ ה' למען צדקו לזכות אתכם בברכה קיימת נצחית שנאמר ונהורא עמיה שרי רצה לומר תמיד הוא נגד ה' ושם מקום דירתו כמובן מלשון שרי כלומר כנגד ה' הוא תמיד ולא ימוש לעולם ועל מה שאמר לא לנרות הוא צריך מביא פסוק שני גם חשך לא יחשיך ממך וכו' ומסיים אחר פסוק זה ואמר בא ללמדך שאינו צריך לנרות של ב"ו ומביא ראיה מן פסוק שקופים אטומים שהאור יוצא מן המקדש ומדליק אור של מעלה לפיכך אף על פי שהמדליק מכל מקום הנדלק איננו כבה, ודקדק זה או מן לשון דהל"ל