שפתי דעת רמט

במשיח בן יוסף כתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין

מאמר (רלב) מדרש הרבתי על פסוק הבן יקיר לי אפרים

ומסיק ברבתי פרשת ויקרא בפסוק הבן יקיר לי אפרים, וז"ל, א"ר פנחס עטרה זו נתעטר אפרים מאבינו יעקב בשעה שנפטר מן העולם אמר לו אפרים ראש השבטים ראש הישיבה יפה ומעולה שבבני יקרא על שמך בן תחו, בן צוף אפרתי היינו שמואל ודוד בן אפרתי כו' והיינו שבט מלכות כדוד, ומחוקק כשמואל ראש הישיבה, ונראה לי שבעל מדרש זה למד לומר כן ממה שנ' שני פעמים בן פורת ביוסף רמז לו שנים אלו שנקראו אפרתים נגזר מלשון פורת,, ורמז אצלם גם כן היין שלעתיד שיהי' לשניהם לשמחה,. כי תרגומו של בן פורת יוסף כגופן דנציב על עינא דמיא, וקשה גפן מאן דכר שמיה אלא לפי שנאמר עלי עין דהיינו סודות התורה שבמספר ע' יהיה בן פורת יוסף כגפן עלי עין וע"ד כי עין בעין יראו וגו' ובמדרש רבתי הביאני אל בית היין אל מרתף גדול של יין, והוא סיני ונתן לי שם התורה שנדרשת במ"ט פנים כמנין ודגלו, והלא סיני הר הוא ואיך הניח משל מן מרתף של יין שבמקום עמוק אלא לפי שמדרך לעשות בו אוצר של יין וזה רמז לסודות של תורה המושגים ע"י מ"ט שערי בינה שהתורה נדרשת בהם ועל כן יום מתן תורה אחר מספר מ"ט לספירה, ותדע ותבין כי סיני עולה ק''ל כמספר עי"ן כמלואו ע' סתם שאינו במלואו עולה שבעים, על כן היתה חנוכת הנשיאים קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה כנגד סיני ועין במלואו וזהו שפרש"י שהוא כנגד אדם הראשון שהעמיד תולדות בן ק"ל שנ' כי כל תולדותיו היו תלוים ועומדים עד יום קבלת התור' בהר סיני שאם לא היו ישראל מקבלין התור' היו כל תולדותיו לתוהו ולריק, מזרק אחד כסף שבעים שקל כנגד ע' כמספר יין סודות התורה כמו שנ' הביאני אל בית היין זה סיני, כי יין ע' ואם תכתוב עין במלואו יעל' למספר סיני, כף אחת עשרה זהב, כנגד עשרת הדברות שנתנו על הר סיני וכל מספר האמור בכלים מורה על סודות התורה כאמור, ועל זה אמר ישעיה מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי רזי לי אוי לי בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו, לפי שארז"ל אין אומרים שירה אלא על היין כו', וזה על שם העתיד שאז יהיה היין לשמחה זהו שאמר מכנף הארץ זמירות שמענו, הראני ה' בנבואה זמירות ושירה על היין מכנף הארץ דהיינו לעתיד ואומר שלכך הראו לי זה מן השמים לומר כשם שיין המשומר שלעתיד משמח אלהים ואנשים ע"י שמביא לידי השנה ברזי סודות האלהיות דהיינו רזי לי, כך יין של העוה"ז אמרתי חמרא וריחני פקחין דהיינו גם כן רזי לי ואחר כך ראיתי שטעיתי בדמיוני ואדרבה שלכך הראו לי מכנה. הארץ זמירות לומר דווקא מכנף הארץ זמירות ישיר שיר ה' על היין, אבל בעוה"ז אוי לי כדמסיק במדרש על פסוק ולרוזנים אי שכר, אזי מן קדם חמרא בוגדים בגדו, כי בדורו היה קול צוחה על היין ועל ידו נעשו בוגדים כמו שנאמר ואף כי היין בוגד המה הבוגדים אשר בגדו על היין, ובגד בוגדים אפילו הדבר שנחשב לבגידה אצל הבוגדים דהיינו לשתות יותר מדאי עד אשר כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום כי זה הדבר שאפילו הבוגדים יחשבוהו לבגידה מכ"מ בגדו גם בגידה זו ומכל זה נשמע שבעולם הזה דיש כל התקלות הוא החמר אבל לעתיד יהיה לשמחה, שנ' והטיפו ההרים עסיס כי יהיה מעין היין של הר סיני כמו שדרשו על פסוק הביאני אל בית היין כי מכנף הארץ יהיה זמירות על היין כדמסיק בערכין שאין אומרים שירה כי אם על היין לכך נאמר כרמך לא תזמור נקט לשון זמירות דווקא אצל היין מן הטעם שבארנו, וזהו שאמר צבי לצדיק אותן הזמירות של כנף הארץ הם צבי לצדיק אבל לא הזמירות שלנו