שפתי דעת רמח

כבוד והזהרתי עליהם להציל ממות נפשם כך כל מי שהוא נתירא ממני אני מכבדו ואיני מכרית שמו מן העולם ממי אתה למד מבני יונדב בן רכב על ידי שעשו רצונו מה כתיב לא יכרת ליונדב בן רכב איש עומד לפני כל הימים כו' וקשה מה ענין יונדב בן רכב לכאן אלא לפי שהמה היו נזירים ולא היו לעולם שתויי יין על כן נאמר בהם לא יכרת להם איש עומד לפני כל הימים כמו שמצינו באהרן ובניו אחר שכבר הוזהרו ביין ושכר אל תשת היה הדבר הרגל אצלם לפרוש מן היין ונולד להם לב נשבר ונכנע על כן אין לחוש אצלו פן יסתכל מתוך לב גס, אבל בני קהת שלא הורגלו בזה היו מתיראים שלא יבואו לידי הסתכלות ונתן להם התיקון שניתן לאהרן ועל ידי זה יהיו כבני יונדב בן רכב שנ' בהם איש עומד לפני כל הימים רצה לומר מאחר שלא היו שותין יין יזכו לעמוד לפני ה' כל הימים כי אין לחוש שיזונו עיניהם מן השכינה אף אם עומדין סמוך לשכינה כל הימים כך כל מי שנתירא ממנו מהביט אל האלהים בלב נס יזכה לעמוד חי לפני ה' כל הימים כמו שמסיים במדרש זה בפסוק ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום, ויין הואיל ואתי לידינו נימא בה מלתא כי מצינו בפרשת נזיר קדוש הוא לה' והיינו דוגמת אומרו עומד לפני כל הימים ורז"ל אמרו נכנס יין יצא סוד גילו בזה נזק שנוי הבא מן היין כי הוא וסודות התורה ממעיך יפרדו כי מי שתורת ד' בתוך מעיו לבא בסוד ה' שוב אינו מקבל היין שנתן בשבעים והממלא רסן בטנו ביין שוב אינו יוכל לבא בסוד ס', חוץ מן יין המשומר בענביו לעתיד אדרבה ממנו יהיה מקור נפתח לבא בסוד ה' וזהו איש כי יפליא וגומר לפי שנאמר בסודות התורה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך לכך נאמר איש כי יפליא רצה לומר החפץ לראות סודות נפלאות מתורת ה' אז ינדור נדר להזיר עצמו מן היין לפי שהיין שניתן בשבעים מתנגד אל סוד ה' שניתן בשבעים כי ע' פנים לתורה, פרשת שמיני דרש פסוק אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים אי שכר אוי מן קדם חמרא ומסיק בעולם הזה היין תקלה לעולם, אבל לעולם הבא אני עושהו שמחה שנאמר והעיפו ההרים עסיס וכו' כי היין של העולם הזה גורם ב' הקללות שהזכרנו ושניהם. תלוין בגס לב הבא מצדו תקלה א' היא שנכשלו בה בני אהרן שהסתכלו בשכינה מתוך לב גס, תקלה ב' שכל המתיהר אם חכם חכמתו מסתלקת כי נכנס יין יצא סו"ד וזה"ש ולרוזנים אי שכר רוזנים הם בעלי סודות התורה מלשון רזי לי אוי להם מן קדם חמרא כי נכנס חמ"ר יצא מחק"ק חושבנא דדין כחושבנא דדין זה"ש פן ישתה וישכח מחק"ק, אבל יין המשומר בענביו שלעתיד יהיה לשמחה כי לא די שלא יזיק אלא יוסיף חכמה כי לכך נקרא משומר בענביו רמז לסודות אלהיות הטמונים וכמוסים כיין הנטמן בתוך ענביו ויהיה לו טבע המן שלאוכלי המן ניתנה התורה כי היה מסייע אל החכמה והסודות כך היין שלעתיד רמז לדבר כי עין בעין יראו בשוב ה' את ציון כי בעולם הזה ב' ע' אלו דהיינו יין וסוד אינן מזדווגין יחד כשנכנס זה יצא זה אבל לעתיד בשוב ה' את ציון או ב' עין אלו יזדווגו ויסייעו זה לזה, ומה שאמר אל למלכים שתו יין ולרוזנים אי שכר מלכים ורוזנים היינו מחקק ושבט שנזכרו בפסוק לא יסור שבט מיהודה היינו מלכות אשר בידו שבט מוסר ליישב על כסא משפט, ומחק"ק היינו רוזני החכמים אשר כל רז לא אנס להם, ולשניהם באה אזהרה זו מן היין כי מלך במשפט יעמיד ארץ ואליו אמר ויחלוף דין כל בני עוני ולרוזנים מחקק אמר פן ישתה וישכח מחקק ולצדדין קתני, אבל לעתיד לא יזיק היין לשני כיתות אילו, לכך נאמר בשני גואלים אלו רמז לזה, א' משיח בן דוד כתיב ביהודה לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה, ולו יקהת עמים ואז לא יזיק היין לכך אמר מיד אסרי לגפן עירה וגו' הורה באצבע כי יבא משיח אז לא יזיק היין, אלא חכלילי עינים מיין חיך יאמר לי היין כי טוב הוא לעינים לראות בסוד ה' לפקוח עינים עורות כי מין בעין יראו בסוד ה', וכן