שפתי דעת רמז

את שבט הקהתי ואמר על זמירות היו לי חקיך זמירות לשון כריתה מלשון עזי וזמרת יה כרמך לא תזמור זמיר עריצים שכולן לשון כריתה ועל כן היה דור ירא מן ארון ה' כמו שנאמר אחר מעשה דעזה וירא דוד את ה' ביום ההוא ויאמר איך יבא אלי ארון ה' וגומר ומירא זו עלתה על ראשו גם קודם המעשה זה"ש זמירות רצה לומר כריתות היו לי חקיך בבית מגורי ומגורי גם כן לשון מורא ומורא זו גרמה לו שלא רצה שישאוהו. בכתף כי ירא פן יבואו לידי כריתות האמור בפסוק אל תכריתו והיה נמשך ממורא זו שהרכיבו בעגלה ומה שמסיק הנני מכשילך רצה לומר הדבר הזה שקראת לד"ת זמירות יגרום לך מכשול זה ושבקינן לטעותך כדמסיק רש"י פירוש פרשת שלח לך חייהם הנני נותן להם מקום לטעות בו כך הקב"ה נתן מקום לטעות שהיה סבור שענין של קהת שלא ליתן להם עגלות לא היה רק הוראת שעה ולא לדורות מטעם מורא זו כאמור, ואומר דברי תורה שאני חפץ בזה שכל הקרב הקרב בה ביותר הוא משובח עד שאין לו לאדם להתעלם עיניו מהם אפילו שעה אחת ואתה קורא אותן זמירות כריתות לכל המתקרב אליה הריני מכשילך כו' אני נותן לך מקום לטעותך שיבא לך מכשול על ידו ותעטה בדבר פשוט, וזה שמסיק במדרש הרבתי הנזכר למעלה שבני קהת הלכו לאחוריהם ופניהם אל הארון כו' וכל זה הוראה שבאלה חפצתי נאם ה' שלא תוכל להתעלם עיניך מהם אפילו שעה אחת זולת ליזון עיניו מן השכינה הוא הדבר שנאסר להם אבל להיות עינים כל הימים בתורה זה הדבר אשר צוה ה', וזה הדבר אשר אמרנו בעניני נגיעה וראיה פירושו כי עניני נגיעה הם אזהרה לדורות שלא להשתמש בכתרה של תורה כי זה נקרא שליחות יד בתורה ונגיעה בכבוד התורה כשאינו לומדה לשם שמי וענין הראיה הוא דוגמת הסתכלות של בני אהרן שהסתכלו בשכינה מתוך' לב גם אחר שאכלו ושתו כדאיתא למעלה פרשת אחרי מות, ובזה מתורץ מה שנאמר אהרן ובניו יביאו ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו ולא יבואו לראות כבלע את הקודש איך יתורץ זה כשיכניסו אהרן בניו כל כלי וכלי לנרתקו פן המה יראו ויסתכלו, אלא לפי שאין מדרך האדם לבקש הסתכלות זה כי אם על ידי ריבוי שתית יין שנאמר ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה כי כל זמן שאינו שתוי אין רוחו נסה עליו ואז מסתמא יהיה נכנע לפני השכינה ויסתר פניו מהביט ואהרן ובניו כבר הוזהרו ביין ושכר בבואם אל אהל מועד לעבוד עבודה אם כן מסתמא גם בבואם לעבוד עבודה לא יבואו שתוי יין ואז אין לחוש פן יסתכלו, אבל בני קהת שלא נצטוו על יין ושכר אל תשת יש לחוש פן יבואו שתויי יין ויראו כבלע את הקודש כי ישיאום רום לבבם ליזון עיניהם מן השכינה

ראייה לדברינו אלה ממה שמסיק ברבתי סוף פרשת במדבר וידבר ה' אל משה ואל אהרן וגו' נשא את ראש בני קהת וגומר מה ראה להזכיר כאן את אהרן לפי שבשעה שנצטוו בני קהת על משא אהרן היו מתיראים התחילו צווחין על משא זה ואמרו הננו מתים כדרך שמתו בני אהרן אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה כשם שעשיתי תקנה לאהרן שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקודש כך למשפחות הקהתי אעשה תקנה שלא ימותו שנאמר אל תכריתו וגומר וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו וקשה מה ענין תיקון אהרן לכאן או של בני אהרן אלא שנתיראו שלא יקרה להם מה שקרה לבני אהרן שהסתכלו בשכינה מתוך לב גס אחר שאכלו ושתו, אמר ליה הקב"ה כמו שעשיתי תיקון לאהרן שנ' בזאת יבא אל הקודש ביום כיפור יום ענות אדם את נפשו כי אז מסתמא לא ירום לבבו ולא יבקש להסתכל בשכינה כך ילפינן בג"ש מזאת הנאמר כאן וזאת עשו להם מן בזאת יבא אהרן היינו שלא יבואו שתויי יין בלב גס ופירוש זה נכון וברור, והנני מביא לך ראיה טובה ובריאה ממה שמסיק ברבתי סוף פר' במדבר וז"ל כשם שעשיתי לבני קהת על שהיו יראים אותי כבדתים וחלקתי להם