שפתי דעת רמה

בתורה שכל עסקו אינו בדבר חצוני אלא בתורה עצמה ללמדה לשמה הרי זה מתעלה שנאמר וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות רמז שעל ידה יזכו ישראל להיות עליון על כל גוים ויפרקו מעליהם עול גלות ויהיו בני חורין כמ"ש שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה

פרשת נשא מאמר (רל) מדרש הרבתי והגמרא על יקרה היא מפנינים

נשא את ראש בני גרשון גם הם, נקט לשון גם להורות שבני קהת נמנו תחילה שלא תאמר לעולם בשעת מעשה נמנו תחלה בני גרשון ומה שהקדים הכתוב לומר נשא את ראש בני קהת היינו לכבוד הארון צוה על מנינם תחלה אבל כשמנאם מנה בני גרשון תחילה שכן מצינו בצווי המשכן שלכבוד הארון נאמר ועשו ארון תחילה ובשעת מעשה עשה המשכן תחילה קמ"ל גם הם, וברבתי דרש הה"ד יקרה היא מפנינים אע"פ שגרשון היה בכור ומצינו בכל מקום שהקב"ה חולק כבוד אל הבכור מ"מ לפי שקהת היה טוען הארון נמנה תחילה שנאמר יקרה היא מפנינים ואין פנינים אלא בכורה שנאמר וזאת לפנים בישראל, וקשה מה ענין הבכורה אל התורה כי אינן מסוג אחד שיפול עליו לשון זה כי אין אומרין זה יקר מזה כי אם במין אחד, ועוד קשה מה ראה על ככה להוציא מפנינים מפשוטו ומה ענין זאת לפנים האמור בנו"ן אחת לפנינים האמור בשני נוני"ן וע"ק שבגמרא דרשו פנינים לשון לפני ולפנים שת"ח ממזר קודם לכ"ג עם הארץ הנכנס לפני ולפנים, ונראה לפרש שבא להורות שכתר תורה גדול מן עמוד העבודה של הקרבנות וידוע שקודם שנבחרו הכהנים היתה העבודה בבכורות ותדע כי פסוק יקרה היא מפנינים יש בו כתיב וקרי כי הכתיב הוא מפניים בשני יודי"ן והקרי מפנינים בשני נוני"ן וברבתי שדרש יקרה היא מן הבכורה רצה בזה מן העבודה שהיתה בבכורות דרש הכתיב מפניים שהוא ממש לשון וזאת לפנים המרמז אל הבכור שנולד לפנים לפני שאר אחיו ומורה גם על העבודה שזאת לפנים בישראל קודם שנפסלו בעגל היתה עבודה בבכורות , ובגמרא דרשו מפנינים. הקרי דהיינו בשני נוני''ן המרמז על הכהונה שנכנס לפני ולפנים לעבוד עבודת הקטורת החביב מכל ואעפ"כ התורה יקרה ממנו וזה מדבר אחר שנפסלו הבכורים, וכפי הפשט רמז שעמוד התורה גדול מן עמוד העבודה ומן עמוד גמילות חסדים כי מפניים רמז שעמוד התורה גדול מן עמוד העבודה שהיתה בבכורות הרמוזים בפניים מלשון וזאת לפנים, ומפנינים רמז שעמוד התורה גדול מן עמוד הצדקה שאדם עושה בפנינים וקל וחומר בזהב וכסף כדרך שבארנו פרשת ויקרא על פסוק יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת עיין שם, ומה שמקשין כאן למה לא מסר משא הארון אל הבכור, מיושב בזה הדרך דאל"כ לא היינו יודעין שגדולה היא מן הבכורה והייתי אומר שלכבוד בכורתו מנאו תחלה וקל להבין

מאמר (רלא) מדרש הרבתי על פסוק וחיו ולא ימותו

וברבתי מסיק בפסוק וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו ששבטו של לוי היה מעולה מכל השבטים ומעולים בכל שבט לוי משפחות קהת ומסיק שלא היתה רוחם גסה עליהם וכו' וגם זה כמו נתינת טעם למה מסר סארון לבני קהת וזה מבואר על פי הצעה זו כמו שמצינו בהר סיני שנצטוו על שני דברים א' לא תגע בו יד כי סקל יסקל ב' פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב, ואחר כך נאמר והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה' פן יפרץ בם וקשה מהו רב ולמה שינה ואמר אחר