שפתי דעת רלח

בארץ וגומר, ונפלו אוביכם לפניכם לחרב וק' הכפל שנאמר ונפלו לפניכם לחרב ואחר כך כפל ואמר ונפלו אויביכם לפניכם לחרב, וכן בפרשת בהר נאמר כפל וישבתם לבטח אלא שבכל מקום הוא מדבר מן שני מיני שונאים שונא פנימי דהיינו היצר הרע ושונא חיצוני האומות ושניהם תלוין זה בזה כי בזמן שיש לנו שלום מן היצר הרע אז אנחנו יושבין בטח גם מן האומות, כי אם תזכה להפיל את השונא הפנימי אז ונפל מעצמם אויבך החיצונים לפניך לחרב, ואגב זה נוכל לומר שלכך נקט המספר על זה האופן ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו וקשה הלא אין החשבון מכוון, ועוד קשה שבתחילה אמר מכם חמשה והוי ליה למימר חמשה מכם כדרך שאמר ומאה מכם אלא לפי שאינו דומה מועטין העושין התורה למרובין כו' ופירוש הדבר שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, ואם כן מרובין העושין התורה יצרם גדול מן מן יצר של המועטין, ואם כן היצר הרע מרבה לבא עם כל חיילותיו וכחותיו ביותר על הגדולים והיינו על המרובין, שהם יותר גדולים מן המועטין ואחר שכל כוחותיו של היצר הרע נכבשו אם כן גם יכבשו אויבים החיצונים ונקט מספר זה דווקא לפי שכל התורה כלולה במספר עשרים כי עשרת הדברות יש בהם דרך נגלה ודרך נסתר שנאמר כי כפלים לתושיה וכנגדם גם היצר הרע עורך מלחמה עם עשרים כוחות לבטל כל חלק וחלק מן עשרים אלו וסוף שעל ידי התורה יהיו נכבשים לפנינו כל עשרים כוחותיו ולעמת זה יזכו שאחד מכם יפיל עשרים חללים מן האומות כי כך החשבון כשחמשה ירדפו מאה עשרים לכל אחד, ונקט חמשה כי כל חמשה נקרא אגודה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ומנין אפילו חמשה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה, ומכם האמור במועטין פירושו שירדפו האויבים לסלקם מכם אבל במרובים אמר ומאה מכם כי הם צדיקים גמורים יותר השייכין להיות מכם ובכם והם יגיעו למדריגת הצדיקים גמורים שהם יציר כף של הקדוש ברוך הוא וזוכין למה שזכה משה מן ושכתי כפי קירון עור פנים כמבואר למעלה, ואם כן מאה מכם שקנו השלימות מן כף ה' כמספר מכ"ם כל אחד מהם גדול מאוד עד שהיצר הרע עורך כנגדו מאה כוחות לבטל ממנו שלימות הכ"ף ואם כן כל אחד מהם מפיל מאה כוחות של יצר הרע על כן לעמתן יפלו גם מאה שונאים מן האומות לפני כל אחד ואחד והיינו חשבון ומאה מכם רבבה ירדופו והיינו מאה לכל אחד ולכך נקט מספר מאה לרמוז על מעלת כף כאמור וכשיהיו ישראל שלימים על זה האופן אז נזכה ליעוד האמור בפרשה ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו, כפי מה שפרשנו למעלה בפסוק וזכרתי את בריתי יעקב וגומר שבדין הקדים יעקב ליצחק ויצחק לאברהם על כן שפיר קאמר וישן מפני חדש תוציאו שהחדש יעקב קודם לישן יצחק ואברהם וכן יצחק לאברהם, אך לפי שנאמר לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה ואשר הביא מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא מכל הארצות וגומר, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה לא שתעקר יציאת מצרים אלא שניסי יציאת מצרים יהיו טפל וניסים של גאולה אחרונה יהיו עיקר לכך נאמר ואכלתם ישן נושן הם ניסים של יציאת מצרים גאולה הישנה באותן ניסים שיהיו גם לעתיד שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, אך מכל מקום ישן מפני חדש תוציאו שניסים החדשים שיהיו לעתיד יהיו עיקר וניסי מצרים טפל להם ותשמחו ביותר בניסים החדשים שא אשר יעשה ה' לעמו: סליק ספר ויקרא