שפתי דעת רלה

היינו קודם החורבן כי אחריו נאמר פסוק והשימותי את מקדשיכם ומדבר בעודן על אדמתן, אבל אחר והשימותי וגומר כתיב ואף גם זאת וגומר ולא געלתים וגומר, אבל לפירוש רש"י שפסוק והשימותי את מקדשיכם אינו מדבר בחורבן המקדש, יתכן לפרש לפי שנאמר למעלה ושברתי את גאון עזכם פירש רש"י זה המקדש שנאמר הנני מחלל המקדש גאון עזכם, אם כן כך פירושו לפי שאחר שיבור גאון עזכם ודאי כלה ה' חמתו ולא געלה נפשו את גופתכם, והפסוק אומר אחר כך ואם תלכו עמי קרי אחר החורבן ואז אין לי מקום לגבות חובי מעצים ואבנים אם כן על כרחך וגעלה נפשי אתכם ופירוש זה מחוור. כי הלך רש"י לשיטתו

מאמר (רכא) בגמ' בירך את ישראל בכ"ב אותיות כו'

ובפרק המוכר את הספינה אמר רבי לוי בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם הקדוש ברוך הוא בירך את ישראל בעשרים ושתים אותיות מן אם בחקותי עד קוממיות וקללם בשמנה מן ואם בחקותי תמאסו עד געלה נפשם ואלו משה רבינו ברכם בשמנה מן והיה אם שמוע עד לעבדם, וקללם בשתים ועשרים מן והיה עד אין קונה, ע"כ הורה שסוף כל האלות הוא ובחקותי געלה נפשם כי על חטא זה נותן שורת הדין גם כן לגעל את נפשם כי זה סוף של הקללות כשאין להם ליתן משכון אבל מכל מקום אין אני עושה עמהם כן אלא אף גם זאת וגומר לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגומר וענין כ"ב ושמנה שהזכיר, יתכן לפרש שהקב"ה יעד להם כל השכר מראש עד סוף רצה לומר הן שכר העולם הזה הן שכר העולם הבא הרמוז בואוליך אתכם קוממיות דהיינו מן א' עד ת' וכמו שאמרנו למעלה בג' פעמים ונתתי האמורים בפרשה וכן קוממיות דרשו רבותינו זכרונם לברכה פרק חלק ב' קומות רבי מאיר אומר מאתים אמה כשני קומות של אדם הראשון רבי יהודה אמר מאה אמות כנגד היכל וכותליו שנאמר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל: וקשה לר' יהודה מאי עביד לקוממיות לשון רבים, ומה ענין מאתים אמות לרבי מאיר, מאמר (רכב) משאוי שכר הצדיקים ק' ליטרין קוממיות

ונראה ע"ד שיתבאר לקמן פרשת עקב על מארז"ל ששכר של הצדיקים משאוי של ק' ליטרא שנאמר ברוך ה' יום יום יעמס לנו וגומר ושם נבאר אי"ה שר"ל שבמנין ברוך ה' יום יום דהיינו מאה ברכות שאנו חייבים לברכו בכל יום כמספר זה יעמס לנו שכר משאוי מאה ליטרין ועניני זיו שכינתו יתברך כקירון עור פני משה שהיה לו זה מן ושכתי כפי עליך כמספר כ"ף כי כן אדם הראשון ע"י שנוצר בכף ה' זכה לשלימות זה שהיה תפוח עקיבו מכהה גלגל חמה ואחר שסרח ניטל ממנו שלימות זה ונעשה מן כתנות אור כתנות עור ועכ"פ מאחר שנוצר מן כף ה' נשאר בו רושם זה בעוה"ז ובעוה"ב, כי בעוה"ז אע"פ שנתמעטה קומתו מ"מ הועמד על מאה אמה ובעוה"ב משאוי ק' לטרין וזהו קוממיות שני קומות שנזכרו כאן שלעתיד יזכה כל צדיק לשני קומות כשני קומות של אדם כי גם אדם זכה לשני קומות אע"פ שחטא מ"מ אחר שעשה תשובה הועמד קומת גופו על ק' אמה וקומת נשמתו על מספר ק' לטרין וכמו שכתוב לקחת מתנות באדם וגו' וסמיך ליה ברוך ה' יום יום וגו' והם רמוזים גם בפסוק והתהלכתי בתוככם, אבל רבי יהודה סובר קוממיות ב' קומות קאי על זכר ונקבה כי לא זו שהזכרים יזכו לקומה זו אלא אפילו הנקבות כנגד היכל וכותליו שנאמר בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל כי לכך המשיל דוקא הבנות להיכל כי האוהל מועד היה ככלה צנועה