שפתי דעת רלג

מן ו' עד ה' ולא עוד אלא שהן הפוכות הא כיצד אם זכיתם הריני הופך לכם קללות לברכות אימתי כשתשמרו את תורתי הה"ד אם בחקתי תלכו עד כאן לשונו, כפי הנראה שהם חלוקים במשמעות אם בחקתי תלכו ליישב לשון הליכה ולשון חקות כי ת"ק סובר שלשון חקות היינו כמו חקיקה שכל כך ירגיל עצמו בתורה עד שההרגל יהיה אצלו טבע שני כי כל עסק התורה הוא כנגד טבעו של אדם כי כפי הטבע כל חשקו וישעו אל תאות הגוף וזה נקרא טבע לפי שהוא שקוע וטבוע בתוך האדם וכדי לשנות את טבעו הוא צריך להתמדה גדולה עד שיהיו מצית התורה חקוקים על לבו ונעשים אצלו לטבע, כי מטעם זה נקראת התורה מחקק לפי שאינן מתקיימין אצל האדם עד אשר יהיו חקוקים בקרבו ונעשו אצלו לטבע וכל כך הוא מורגל בהם עד שאף אם מתחלת הליכתי הוא מחשב לילך למקום פלוני וביני ביני בזמן שהוא הולך הוא הולך לפי תומו בלא כונה אז רגליו מוליכות אותו לבתי כנסיות ומדרשות כי רגלוהי דבר נש אינון ערבין כו' על דרך מחזיקינן טיבותא לרישא דמנפשיה כרע כשמגיע למודים מרוב ההרגל לכך נאמר אם בחקתי רצה לומר כל כך יהיו חקוקים עד שתלך בהם בלא כוונה וזהו שפרש"י תהיו עמלים בתורה כי על ידי העמל והטורח הבא על ידי ההתמדה יהיו חקותי חקוקים כל כך עד שכל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, רב הונא ראה לפרש אם בחקתי תלכו תוך החקות תלך כאלו אתה מסובב מימין ומשמאל מן החקות ובכל צד שתפנה אין לך פניה כי אם אל החקות ולא שתפנה לעשות מחמת קבול פרס או להתרחק מן העבירה בעבור יראת העונש זהו שאמר חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות ואעפ"כ לא בעבורם אני הולך בדרך המצוה, אלא בשביל אהבת ה' לבד ורצה לומר חשבתי דרכי לקבלת הטובות או הרעות ומכל מקום לא בעבורם אני עושה מצוה ממש עד שאין לי פניה אל שום דבר כי אם אל החקות על דרך מאמר רז"ל ולא הלכו בה שלא ברכו בתורה תחלה רצה לומר שלא למדוה לשמה ולא הלכו בה בתורה כי אם סחור סחור אבל לכרמא לא תקרב, על כן נאמר כאן בחקותי רצה לומר תוכם ממש וזה"ש הוו עמלים בתור' כל עמלך יהי' בתורה עצמה לא שתעמול לרוח עבור איזו כוונה חצונית, רבי מנחם כו' ראה לפרש פסוק זה מלשון הפסוק אחרי ה' תלכו הלך אחרי מדותיו מה הוא גומל חסדים כו' וזהו שאמר אם בחקתי תלכו רצה לומר שתלך בחקות שגם אני הולך בהם ונקראו בעבור זה חקתי כמו שכתוב כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בקרב הארץ כי אלו הדברים הגורמים השלום בארץ כמו שכתוב אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם וכן מעשה הצדקה שלום לכך מביא פסוק ונתתי שלום בארץ כנגד אם בחקתי תלכו הורה באצבע שמדבר באותן חקות שהקב"ה כולך בהם וכנגדם אמר ונתתי שלום בארץ ובהפכם אמר ואם לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם ע"ד פירש"י יודעים רבונם ומתכוונים למרוד בו וזה שייך ביותר במשפט וצדקה שיודעין רבונם שהקב"ה בעצמו ובכבודו הולך בדרך זה וזה עדות ה' נאמנ' שדרכים אלו טובים מכל מקום לא תשמעו לי ותמאסו גם חקותי שחקקתי, מה כתיב תמן ויספתי ליסרה אתכם עונשם כפול הן סתם עונש על החטא הן תוספת עונש על שיודעין רבונם עושה כן בעצמו ואינו הולך אחריו, לכך נאמר חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך רצה לומר אל הדברים שהקב"ה מעיד עליהם שהם טובים מאחר שבעצמו עושה כן וע"ד כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו', רבי אבא אמר חשבתי ברכות מן א' עד ת' כו' רצה לפרש בחקתי לשון חקיקה כי בכל חותם שייך חקיקה וחותמו של הקב"ה אמת וע"כ רצה להזהירם על האמת שילכו בחקת השי"ת דבר החקוק אצלו והיינו אמת ונראה שגם בעל הטורים נוטה לדיעה זו שפירש ועשיתם אתם אותיות אמת ומאחר שסוף הפסוק מדבר באמת על כן רצה רבי אבא לפרש גם תחלת המקרא אל האמת הביא ראיה מן השכר שמתחיל מן אלף עד תי"ו ממילא